כיצד להבטיח את ההון והביטחון המשפחתי ?

רקע
במהלך השרות הביטחוני לא תמיד יש לנו את הקשב לעצור ולחשוב לרגע מה יהא ב"מקרים ותגובות" חלילה (זה גם מלחיץ לחשוב על דברים רעים)

מי ינהל את המשאבים שלנו בהעדר יכולת להחליט/ נבצרות רפואית ?

במנגנון המשפטי יש 2 שלבים :
א. אריכות חיים בבנק – במסמך זה אנו מאפשרים לבן/בת הזוג למשוך כספים למחיה לפי ממוצע הצריכה טרם הנבצרות ולהיפך.

אבל מה אם חלילה הפכנו לנטל והמשפחה זקוקה לכספים שבבנק?
תשובה: יקח המון זמן והמדינה תמנה מישהו שיחליט על כך (אפוטרופוס), גם יקשה על התא המשפחתי וגם חלק מהממון יעבור אליו כדמי טיפול – שלא נדבר על סחבת בתי המשפט /משרד המשפטים- האפוטרופוס הכללי.

ב. יפוי כח מתמשך- הוא המהלך המשלים המאפשר לבן משפחה (או כל אחד אחר שתבחרו)
לייצג אתכם מול המדינה ובגופים הפיננסים "כאילו הייתם אתם אלה שמחליטים" -כך תצמצמו את התלות בגורמי הממשל ותשאירו את השליטה אצלכם/נציגכם.

הנושא השני עד 120 מה יקרה לאחר לכתנו -צוואה!
החוק היבש בד"כ הולך בדרך הקלה ומקנה במצטבר לבן/בת הזוג 75% מסך הרכוש המשותף.
ומה אם פתאום אחד הילדים יבקש לממש את החלק היחסי שלהם (25%) ולא יהא ביכולתכם לאפשר זאת? בתרחיש קיצון זה -יתכן שתאבדו את קורת הגג בגיל הזהב וזה סיכון מיותר.

שני הנושאים האלה שווים השקעת זמן ויציאה מאזור הדאגה והנוחות כדי לאפשר לרצונכם להתגשם גם בנבצרות זמנים או חלילה עד 120
ישנה חשיבות רבה ביכולת לנהל בביטחון את המשאבים שעליהם עבדתם כל החיים ולוודא שינוהלו על פי רצונכם! זו אינה קלישאה, זאת חובה כלפי עצמיכם, כלפי בן/בת הזוג ועד 120 -וכלפי שלום הבית בין הילדים שלכם.

המאמר חובר בעזרת עורכי הדין יאיר אהרוני, ניר ברקן ודני לוגסי
אך אין לראות בו תחליף ליעוץ משפטי אלא קריאה לללמוד קצת יותר אודות השרותים האלה

Facebook
Twitter
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

דפוס חשיבה במו"מ מול מעסיק

בתחנת הפרישה או בעוד תחנות קריירה בשנים שאחרי.. אנו מגיעים למו"מ מול מעסיקים.באזרחות שלא כמו בצבא -הדפוס אינו "חד חד ערכי" באמת.אלא פעמים דברים נאמרים

קרא עוד »