דילמת הרכב – ליסינג , רכישה או השכרה….

במאמרינו הקודם על שיקולים בבחירת רכב בפרישה מצהל או שירות ביטחון דנו בעיקר בפתרון
לפורש הממוצע אשר מחפש תעסוקה כשכיר או שיש בתא המשפחתי שלו עסק קטן.
אך אם הינך מתעתד להיות יזם נכון משעבר לבחינת חלופות השכרה/ליסינג מימוני או רכישה תיבחן את נושא הליסינג התפעולי.

אז מה זה בכלל "ליסינג" ?
ליסינג רכב – היא בעצם, דרך למימון רכב כאשר במספר מקרים בסוף התהליך ניתן לקבל (כמובן בתשלום נוסף….) בעלות על הרכב. שיטת הליסינג מאפשרת לאדם או לעסק
לנסוע ברכב, בלי לשלם סכומי שכירות גבוהים (השכרת רכב בבסיסה היא תוכנית לזמן קצר) או בלי להשיג כסף רב לרכישת הרכב.
רוב חברות הליסיניג בבסיסן חברות השכרה הרוכשות מכוניות ,את המכוניות הן מעבירות לשימוש הלקוחות תמורת תשלום קבוע .בתוכנית יש למעשה מודל win win win בו העובד
יכול לבחור סוג רכב הנוח לו, המעסיק מקבל פתרון התניידות לעובד והכרה בהוצאה ,חברת הליסיניג מוכרת ברווח את הרכב בתום תקופת הליסינג והמדינה גובה מיסוי מהעובד ומרווחי חברת ההשכרה.
ישנן מספר שיטות ליסינג :
"ליסינג מימוני" (או בשמו האחר "ליסינג פרטי") – זאת לרוב הלוואה (בסגנון בנק – סוג של משכנתא לרכבים) עם תשלומים חודשים ע"פ סכום ההלוואה וריבית בהתאם. כלומר, הלקוח
רוכש רכב וחברת הליסינג ממנת את הרכב – בזמן ה"ליסינג" הרכב ממושכן לחברת הליסינג והלקוח המשלם כל חודש זכאי להיות הבעלים של הרכב בסיום התשלום. בשיטה זו כל ההוצאות השוטפות (ביטוחים, רישוי, דלק, טיפולים וכד') חלים על הלקוח.

"ליסינג תפעולי" – באופן עקרוני מיועדת לחברות ועסקים (לא כדאית לפרטים אך אינה מנועה מהם) במסלול זה, החברה בעצם "משכירה" למועסק אצלה והעובד משלם תשלום חודשי
כלשהו (בד"כ הסכום מקוזז מהמשכורת) ולעיתים כולל דלק (עד כמות מסוימת), טיפולים לרכב וכל הנלווה – אבל גם אחרי כמה שנים הרכב אינו בבעלות העובד אלא בבעלות החברה
שביצעה את עסקת הליסינג (מול עסק הליסינג) – לאחר סיום תקופת השכירות ניתנת אופציה בה העובד יכול "לרכוש" את הרכב. בשיטה זו כל ההוצאות השוטפות (ביטוחים, רישוי, דלק, טיפולים וכד') חלים על חברת הליסינג.

וכעת ננסה להבהיר מספר שאלות בנושא הליסינג תוך ביצוע השוואה בין האפשרויות השונות :
ליסינג תפעולי או רכישת רכב ?
כאמור, היות וישנם פרמטרים רבים בעת קבלת ההחלטה שחלקם אינם ניתנים לקימוט מספרי (תכנון מס, מקורות מימון, חיסכון בזמן של טיפולים, רכב חלופי, אני זה שמוריד את ה"ניילונים" מהאוטו,
הרכב הוא שלי ואני לא חייב כסף לאיש ועוד) התשובה היא לא חד משמעית.

מצד המעביד :
כבר בפתח הדברים נוכל לומר כי, לאור רפורמת הליסינג שהנהיגה הממשלה החל משנת 2008, למעט מקרים מאוד חריגים, קיימת כדאיות גדולה למעביד לתת רכב ליסינג לזה העובד אצלו, נבהיר :
תקנה 2 לתקנות קובעת, כי דמי שימוש ששילם משתמש , בעסקת שכר-מכר, בשל שימוש בציוד מוכר לייצור הכנסתו, יותרו בניכוי. הדבר נכון הן בעסקת "ליסינג תפעולי" והן בעסקת
"ליסינג מימוני" וזאת בהנחה והעסקאות עומדות בארבעה תנאים מותנים כדלקמן :
1.מועדי התשלומים הוגדרו מראש בהסכם.
2. סכום התשלומים הינו קבוע (בתוספת הפרשי הצמדה).
3. פרק הזמן שבין התשלומים אינו עולה על שלושה חודשים.
4. תקופת השכירות תסתיים לא יאוחר משלושה חודשים לאחר מועד התשלום האחרון.
5.התקנות מבדילות בין חברות בע"מ לבין עצמאיים אך ההבדלים אינם מהותיים ולא נעמוד עליהם במסגרת מאמר זה.
מבחינת המע"מ המשולמים ע"י המעביד בעת ביצוע עסקת הליסינג, יכול המעביד לקזז במלואו רק כאשר מדובר ברכב מסחרי (מעל 3,500 ק"ג) המשמש לצרכי העסק בלבד. לא ניתן לקזז את המע"מ מהתשלום על רכב פרטי.
באשר לניכוי מע"מ של ההוצאות השוטפות כגון : דלק, תיקונים וכד' (שכאמור מוכרות באופן מלא ברכב מסחרי), אלו מוכרים לניכוי ברכב פרטי אשר ברוב המקרים הוא מוצמד לעובד ולכן השימוש בו הוא מעורב (עסקי ופרטי) באופן הבא :
1.ניכוי שני שלישים מהמס אם הרכב משמש בעיקר לצרכים עסקיים.
2.ניכוי רבע מהמס אם הרכב משמש בעיקר לצרכים פרטיים.
מבחינת זיכוי במס הכנסה, כאן נעשתה הרפורמה המשמעותית ביותר והחל משנת 2008 יותרו למעסיקים מלוא הוצאות הרכב בגין רכב שהוצמד לעובד, ללא תלות בחישוב כלשהו (שווי רכב, הוצאות בפועל, ק"מ שהרכב נסע ועוד כפי שהיה בעבר).
זאת ועוד, המעביד לא ייאלץ לשלם מקדמות בגין הוצאות עודפות על חלק מהוצאות הרכב שלא הותר בניכוי ושבעבר עמדה על שעור של 45% ולעיתים פגעה במעביד באופן מהותי.
לאור האמור לעיל התמונה המצטיירת היא כי המרוויח הגדול מהרפורמה הוא המעביד שכן ככל שהעובדים ייסעו מעט יחסית, מה שנכון למרבית העובדים במשק, המרוויח הגדול של התיקון יהיה המעסיק שיזכה,
בניכוי מלוא הוצאות הרכב (יובהר כי ככל שהוצאות הרכב יילכו ויגדלו, כך השיפור במצבו של המעביד ילך ויגדל, היות וההוצאה תוכר לו במלאה, ללא קשר לסכומה).
אולם, לגבי מי שהרכב משמשו בעיקר לעבודתו, לא יחול כל שינוי במצבו של המעביד, היות שבכל מקרה כל הוצאות הרכב הותרו לו בניכוי. למותר לציין, כי העובדים בכל מקרה מפסידים, היות ששווי השימוש
שיושת עליהם יילך ויגדל וכאן המקום לעבור לצד העובד.
מצד העובד :
בנושא המיסים בכלל ורפורמת הליסינג בפרט, שנת 2008 הייתה שנת מפנה משמעותית. היא נפתחה בהודעה על הקטנת נטל המס על ההכנסה, והיות שבישראל מונהגת שיטת מס פרוגרסיבית
(לפיה שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה והיא נקראת "מס שולי") הביא הדבר להגדלת הנטו שלנו באופן ישיר.
למול הקטנת שיעורי המס השולי (מס ההכנסה) חלה העלאה, לעובדים אשר מקבלים רכב צמוד ממקום העבודה, של השווי רכב לגילום, זאת היות ורכב, שהועמד לרשותו של עובד, הוא "טובת הנאה", החייבת במס הכנסה כ"הכנסת עבודה".
שווי הרכב לגילום הנו ערך ההטבה של רכב צמוד במונחים כספיים. כאשר באים לחשב את גובה המס על ההכנסה של עובד שקיבל רכב צמוד (ליסינג), לוקחים את ההכנסה כולל שווי הרכב לגילום.
כך למשל מי שהכנסתו הנה 7,500 ש"ח ומקבל הטבה ששוויה 2,500 ש"ח לחודש, ישלם מס כאילו הכנסתו הנה 10,000 ש"ח.

החל מינואר 2010 שווי הרכב לגילום מס יהיה:
עבור רכב מקבוצה 1 – 2,260 ש"ח (עלייה של 340 ש"ח ביחס לשנת 2009)
עבור רכב מקבוצה 2 – 2,450 ש"ח (עלייה של 360 ש"ח ביחס לשנת 2009)
עבור רכב מקבוצה 3 – 3,150 ש"ח (עלייה של 350 ש"ח ביחס לשנת 2009).
עבור רכב מקבוצה 4 – 3,780 ש"ח (עלייה של 400 ש"ח ביחס לשנת 2009).
עבור רכב מקבוצה 5 – 5,230 ש"ח (עלייה של 550 ש"ח ביחס לשנת 2009).
עבור רכב מקבוצה 6 – 6,780 ש"ח (עלייה של 730 ש"ח ביחס לשנת 2009).
עבור רכב מקבוצה 7 – 8,720 ש"ח (עלייה של 960 ש"ח ביחס לשנת 2009).

חשוב להדגיש כי העלאת שווי הרכב ל"גילום מס" פוגעת בעובד באחד משני האופנים הר"מ :
האחת, במידה ושווי הרכב לגילום הוא בנוסף למשכורת הבסיס (זהו המצב המקובל במשק) אזי העובד נפגע היות והתשלום למס ההכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות גדלים ביחס ישר לגידול בשווי הרכב לגילום.
השנייה, במידה והשכר כולל את השווי לגילום אזי העובד נפגע בנוסף גם בקופות הגמל, קרן ההשתלמות, קרן מחלה (אם יש…) קצבה עתידית ופיצויים עתידיים. זו היא פגיעה משמעותית בעלת השלכות ארוכות טווח.
הפגיעה בעובד מקבלת משנה תוקף כאשר נוצר מצב לפיו המעביד דורש מהעובד להשתתף בחלק מההוצאות השוטפות של הרכב, לדוגמא : תשלום על כל ק"מ נוסף מעבר להגבלת ק"מ שמוגדרת לעובד, השתתפות בסכום קבוע עבור דלק וכד').
הערה: על פי התקנות הקיימות, אם סכום שווי השימוש ברכב, נמוך מהסכום שגובה המעביד מהעובד ואם הסכום הנגבה הוא 2,340 ₪ כולל מע"מ – אין מקום לזקוף לעובד כל הטבת מס ואין לחייבו בשלה במס.

עינכם הרואות, כמות הפרמטרים היא גדולה, מגוונת ושונה מאדם אחד למשנהו או מעסק אחד לאחר. יחד עם זה בחרתי דוגמא מספרית אשר בעזרתה ננסה להמחיש את שאלת הכדאיות הכלכלית בהשוואה בין רכישה לליסינג תפעולי : (בדוגמא זו עדיפה רכישת הרכב)

כמובן שבחישוב זה בוצעה ההשוואה לגבי רכישת רכב אחד בלבד ובתנאים מסוימים שהוגדרו לעיל, תמונה זו יכולה להשתנות ובמקרים רבים באופן מהותי כאשר תנאים אלו משתנים, לדוגמא : כאשר מדובר ברכישה של מספר גדול של רכבים שכן אז
יש לקחת בחשבון הקצאת משאבים נוספים (ק. רכב, ק. בטיחות בדרכים, נהגים, טיפולים ועוד), כאשר מספר הק"מ שנוסעים ברכב יכולה להיות גבוהה באופן משמעותי (כ – 50,000 ק"מ בשנה) שכן אז עלויות האחזקה משתנות ויכולות להשפיע על השיקול ועוד.

לסיכום ניתן לראות, כי הנפגעים העיקריים של המהלך הנם השכירים. מאידך, המעסיקים – חלק מהם ירוויחו וחלקם האחר לא ישנו את מצבם.
בכל הנוגע לעצמאיים, החלוקה מעט שונה. באשר להם, מי שנוהג לנסוע מעט יחסית ירוויח מן הרפורמה, ואילו המרבים לנסוע – אלה, שהרכב משמש אותם בעיקר לעבודה, יפסידו ובגדול.
למרות שיש יתרון ברור לערוץ הרכישה אנו רואים חברות רבות אשר פונות למסלול הליסינג התפעולי ונשאלת השאלה מה היא הסיבה ?
הדבר נכון היות וחברות מסתכלות על הנושא בראייה רחבה. בתפעול השוטף בכלל ובעיקר בחברות חדשות וצעירות ,זאת כי בשלב הקמת החברה ניתנת חשיבות גדולה מאוד לתזרים המזומנים ולכן אחד השיקולים המרכזיים הוא להפנות
משאבים לטובת השקעות ארוכות טווח בחברה (הכסף שמיועד לרכישת הרכב יופנה להשקעה בחברה), ואילו רכישת רכב לא נחשב ככזה.
זאת ועוד, כאשר נדרשת רכישה של מספר גדול של רכבים, על פי החוק יש למנות קצין בטיחות בדרכים, קצין רכב, נהגים, מוסכים לטיפול, רכב חלופי בעת תקלה, ישנה התמודדות לא פשוטה בעת הקנייה והמכירה ועוד וכל אלו דורשים
משאבים אשר לארגון לא כדאי להשקיע אותם ולכן הוא יפנה למסלול הליסינג התפעולי.
כאן המקום לציין כי ישנן חברות בהם קיימים עודפי מזומנים מהותיים אשר הופכים את נושא המימון ללא רלוונטי או לחילופין חברות אשר מעסיקות עובדים נכים שזכאים לרכב ללא מיסוי, גם כאן הרכישה תהיה משתלמת יותר על פני ליסינג.
ואם למרות הכל החלטנו לרכוש רכב במסלול הליסינג התפעולי, נשים לב למספר "מוקשים" שזהירות מהם ימנעו מאיתנו הרבה כאב ראש ויביאו לחיסכון כספי משמעותי בהמשך הדרך :
התאמת הרכב לצרכים – אל תלכו שולל אחרי הצעות נציג חברת הליסינג והתאימו את הרכב אותו אתם רוצים לחכור לצרכים האישיים שלכם וקחו בחשבון שיתכן ועל הרכב ינהגו אם בני הזוג שלכם או ילדיכם.
הסכום החודשי – על מנת להציג מראית עין של מחיר חודשי נמוך יציגו לנו חברות הליסינג את הסכום בד"כ, כשהוא אינו כולל מע"מ. היות ואנו נהיה אלה שסופגים את מרבית המע"מ (שכן רשויות המס אינן מקזזות את המע"מ)
דירשו לדעת את מחיר כולל מע"מ וזהו המחיר הראלי אותו יש לחשב.
ביטוח – לא כל חברות הליסינג מעניקות ביטוח מקיף ולכל נהג (בעיקר בהיבט גיל הנהג). כמו כן עלות ההשתתפות העצמית תהיה גבוה באופן משמעותי מביטוח אצל סוכן רגיל. הוזלות אלו מאפשרות לחברות הליסינג למכור
"מוצר זול" יותר אך בבוא היום נדרש אנו הקונים לעלויות נוספות שיכולות להיות משמעותיות מאוד. ממולץ לקבל מראש את פוליסת הביטוח המיועדת, להתייעץ עם איש מקצוע ולוודא שיש לנו הרוכשים את כל הכיסוי הביטוחי הנדרש.
הגבלת קילומטרז' – בעת החתימה על החוזה, ישאפו חברות הליסינג להחתים אותנו על הגבלת מספר הקילומטרים המותרים לנסיעה בשנה. לעיתים זה יהיה מוסתר באותיות הקטנות ועלינו הקונים לתת על כך את הדעת שכן,
על כל חריגה מהקילומטרים אליהם התחייבנו בחוזה נידרש לשלם סכומי כסף מהותיים.
רכב חלופי – במרבית החברות יצויין בחוזה החכירה "רכב חלופי" בצורה לקונית ולא מפורטת. יש להתעקש ולציין בחוזה כי החברה מתחייבת לרכב חלופי מסוג הרכב (או שווה ערך) שנחכר על ידינו הקונים וזאת תוך מספר
ימים מוגבל ומוגדר מראש. מומלץ לדרוש לקבל רכב חלופי מיד במקרה של תאונה או השבתת הרכב בגין תקלה טכנית.
ביטול העסקה – חברות הרכב ישאפו לקנוס אותנו החוכרים בקנס גבוה ככול הניתן וזאת על מנת ליצור לנו אבן נגף שתמנע מאיתנו את ביטול העיסקה בעתיד. בשלב המשא ומתן אנו נדרוש מחברת הליסינג לקבוע "תחנות יציאה"
(מומלץ כל חצי שנה). לתחנות אלו נחשב מראש את העלות הכדאית לנו לתשלום הקנס כך שהוא יהיה מנימאלי וזה יהיה סכום הקנס עליו ננהל משא ומתן בסעיף זה.
דמי אחזקה ותחזוקה – יש לוודא כי בחוזה החכירה יצויין באופן מפורש ושאינו משתמע לשתי פנים כי כל עלויות האחזקה והתחזוקה חלות על חברת הליסינג במלואן וזאת ללא תנאי או סייג מכל סוג שהוא וללא השתתפות
עצמית של החוכר וזאת עד תום תקופת החכירה.
מנהל לקוח אישי – דירשו בחוזה לקבל מנהל לקוח אישי. מנהל מעין זה יהווה עבורכם כתובת מיידית וזמינה בעת הצורך. היות והרכב שייך לחברת הליסינג (עד תום תקופת החוזה) יש להם אינטרס להעמיד מולכם מנהל
אישי אשר ידאג לטפל בבעיות הרכב , נצלו אינטרס זה לטובתכם.
שרות נהגים/שרותי דרך – יש לוודא כי בחוזה מצוין באופן מפורש כי יעמדו לרשותכם שרותי דרך זמינים 24 שעות ביממה הכלולים בעלויות האחזקה והניתנים להפעלה על ידכם ללא צורך באישור חברת הליסינג
וכן שרות נהגים אשר ימומש במידת הצורך בעת לקיחת הרכב לטיפול במוסך או בכל מצב אחר שידרוש נהג מחליף.

לסיכום : יש בהחלט אפשרות להתמקח מול חברות הליסינג, זאת בפרט לאור התקופה הכלכלית הקשה במשק. אתם עלולים להיות מופתעים מהקלות שבה חברות הליסינג מתקנות את החוזה ומתאימות אותו לדרישות הלקוח ובאותו המחיר.

על המחבר:
מר דני שמעוני (פורש צה"ל) כלכלן ומומחה בתחום היזמות והנדל"ן,מנכ"ל חברת ש.י.ר.א – נתי בע"מ החברה מציעה שירותי ייעוץ,
תמיכה וליווי פיננסי רב מימדי לפרט בתחומי הנד"לן,השקעות וכלכלת משפחה.לשאלות /תגובות \
050-5331693

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

CV (קורות חיים) ב360 מעלות

כידוע מידי חמישי מזה כמעט 12 שנים אני מקיים יום קבלה בקהילה ללא עלות, באהבה וכמה פעמים שכל אחד/אחת צריכיםהפורש/ת הצעיר/ותיק יכולים לבחור האם ירצו

קרא עוד »
×