צו ירושה וחלוקת הרכוש של נפטר

רקע
הפרישה מצה"ל /שרות ביטחון תופסת את מרביתנו בעשור החמישי לחייהם כאשר הורינו מגיעים לגבורות.
לצערנו גלגל החיים פעיל ו "כל יום שעובר אינו חוזר "..ובדרך אנו נפרדים מבני משפחה קרובה שהולכים לעולמם ומותירים זיכרונות ולרוב גם רכוש ועיזבון שיש לחלקו.
חלוקת עיזבון זו יכולה להתבצע אך ורק לאחר שגוף מוסמך נותן לכך צו בין אם צו לקיום צוואה (לעיזבון של נפטר שהשאיר צוואה, ובין אם צו ירושה לעיזבון שהנפטר לא השאיר צוואה).


מתי מתחילים לטפל בקבלת צו ?
לאחר מותו של אדם ובתוך חודש האבלות אמורה להגיע ממשרד הפנים תעודת פטירה, מסמך זה הוא המסמך הפורמאלי שמעיד כי האדם הלך לעולמו, זהו גם המסמך הנדרש להוכחת פטירתו של אדם בעת הפנייה לרשם הירושות לקבלת צו
( כפי שכבר הוזכר לעיל צו ירושה או צו קיום צוואה ), אם לאחר שבועות אחדים לא התקבלה תעודת הפטירה יש לפנות למשרד הפנים לקבלתה.

ההלכה בעניין עיזבון
ע"פ המשפט העברי הקדום כל העיזבון עובר לבנים בלבד, ובת הזוג /בנות אינן יורשות.
ההיגיון בהלכה זו היה כי הבנות נישאות ועוזבות את נחלת אביהן , ואילו האם תטופל עד יומה האחרון על ידי בניה ובנותיה. הבנים צריכים להמשיך לעבד את האדמה ולגדל את הצאן והמקנה.
העולם המודרני וע"פ המשפט האזרחי העיזבון עובר ליורשים בחלוקה שונה מהחלוקה על פי המשפט העברי הקדום.

נפטר שהשאיר צוואה – ירושה על פי צוואה
צוואה אותה כתב המצווה בהיותו בהכרה מלאה ושלא תחת לחץ, בנוכחות עדים שאינם בני משפחה ואינם כלולים בין היורשים בצוואה, אשר העידו בחתימת ידם על גבי הצוואה כי המצווה היה בהכרה מלאה והוא ידע על מה הוא חותם וכי לא הופעל עליו שום לחץ
(בין אם הפקיד את הצוואה אצל הרשם ובין אם לא) .
במקרה כזה יש לטפל בהוצאת "צו קיום צוואה" ובמידה ונעשתה כחוק מרבית הסיכויים שתאושר ע"י הרשם ותעמוד בכל מבחן משפטי, והעיזבון יחולק בין היורשים שמופיעים בצוואה.

נפטר שלא השאיר צוואה –ירושה על פי דין
שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר ואליהם מתווספים בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם),
היורשים על פי דין הינם הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, סדר הירושה הוא קודם היורשים שהינם המעגל הקרוב ביותר של הנפטר, ולאחר מכן המעגל היותר רחוק וכך הלאה.
רק מי שהיה בחיים בעת מותו של המוריש, יכל לרשת, למעט המקרה החריג – של עובר הגדל ברחם אמו. החוק קובע כי יורשים אפשריים של נפטר, יהיה מי שמועד לידתו חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.

סדר היורשים – על פי דין החוק מגדיר שלושה מעגלי ירושה ומתוך כך העדיפויות (כלומר המעבר "ממעגל למעגל" יתקיים רק אם אין יורשים במעגל הקודם לו ):

מעגל ראשון בן הזוג וילדי המוריש
בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר כמפורט בהמשך.
בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, וילדיו מתחלקים בחלקים שווים במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המיטלטלין (קרי את כל תכולת הדירה בה התגורר הנפטר ואת מכונית הנוסעים שלו אם הייתה לו כזו).
אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר (אם הוכר ככזה) שווה לזו של בני זוג נשואים, ובלבד שהידועים בציבור אינם נשואים לאחרים,
ירושה של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים : מתחלקת בשווה בחלקים שווים בין בן הזוג ובין הורי המנוח. החלוקה בין בן הזוג לאחיו ואחיותיו של המנוח היא 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בחלקים שווים בין האחים.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.

מעגל שני: הוריו, אחיו, אחיותיו ואחייניו של המוריש.
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
עיזבונו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלק בחלקים שווים בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, העיזבון מתחלק בין נכדיו של הנפטר.
אם מי מילדי המנוח נפטר לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי המנוח נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה.

מעגל שלישי: סבו, סבתו, דודיו ובני דודיו של המוריש.
עיזבונו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת בחלקים שווים בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.

נכון לכל המעגלים: יורש יכול בכל שלב "להסתלק" מהירושה ולוותר על חלקו , חשוב להבין שהליך זה הינו בלתי הפיך.
לדוגמא : אם ילד/ים מסתלקים מהירושה לטובת אמם – בעצם הויתור של הילדים על חלקם לטובת האם הם למעשה "מחזירים לאימא" את הסמכות להחליט מה יעשה בעתיד בכל הרכוש כולל חלקו של אביהם .
עם זאת, לעורכי הדין המנוסים , ישנם פתרונות יצירתיים המאפשרים הסדרת היחסים והכבוד ההדדי בין היורשים /ההורים- אל תהססו להיוועץ בעורך הדין שלכם

מקרה רביעי (שאינו בשלושת המעגלים) – במידה ואין יורש קשר דם פוטנציאלי במעגל שלישי או אין צוואה – המדינה יורשת את הרכוש והוא עובר לידי האפרוטופס הכללי.

נוהל הגשת בקשה לצו ירושה :
הגוף המוסמך במדינת ישראל לתת צווים ירושה/צוואה הוא אך ורק הרשם לענייני ירושה, ניתן להגיש בקשת לצו ירושה/צוואה בשני אופנים :
א. בבית דין רבני – בעיקר מתאים למקרים פשוטים ולמי שזמנו בידו ויכול לפנות זמן לטפל בכך וכן נדרשת הסכמה מלאה של כל היורשים והם צריכים להתייצב בבית הדין הרבני, לצורך מתן הצהרה בפני דיין.
יודגש – בפנייה לבית הדין הרבני מקבלים הפונים על עצמם את הסמכות של בית הדין הרבני, ואם תוגש התנגדות הרי שהדיון בהתנגדות יתנהל כולו בבית הדין הרבני תחת הכלים על פיהם פועל בית דין רבני ולא בבית משפט אזרחי.
(חשוב לדעת כי גם בית הדין הרבני מעביר את הבקשה לצו לרשם לענייני ירושה ואינו רשאי לבצע זאת בעצמו).

ב. באמצעות עורך דין שהיא הדרך הנפוצה יותר, אופציה זו מאפשרת ליורשים לקבל ליווי בכל התהליך,אין ליורשים חובה להתייצב בבית הדין הרבני ,הם יזכו לליווי צמוד ומתן מענה לשאלות משפטיות המתעוררות בגין העיזבון,
ריכוז הטיפול במקום אחד וכן ליווי לאחר קבלת הצו עד למימוש נכסי העיזבון (יעוץ וליווי משפטי, גישור בין יורשים במידת הצורך, וכיוצ"ב).

הגשת הבקשה (בהעדר צוואה בלבד)
כדי להגיש בקשה אין צורך ביותר מנציג אחד של היורשים, אשר מגיש בשמו את הבקשה לצו ירושה מהלך המקל על המלאכה מחד ואינו פוגם בזכותו של אף אחד מאידך .

מה צריך להביא לעורך הדין :
א. תעודת פטירה.
ב. עותק תעודת זהות עם הספח של היורשים.
ג. כתובות עדכניות של כל היורשים הפוטנציאלים.
בטרם הגשת בקשה לצו ירושה יש לידע במכתב רשום את כל היורשים הפוטנציאלים בארץ ובחו"ל אודות הצעד. למקרה שמי מהם מעוניין להתנגד, ו/או להוסיף יורש פוטנציאלי נוסף וכדומה (לגבי טיפול ההתנגדות קרא בהמשך).

הערה חשובה : אם יורשים פוטנציאלים מתגוררים בחו"ל נכון לבקש מהם לטפל בטרם להוצאת הגשת בקשה לצו ירושה שליחת ייפוי כוח מקורי לטובת מבקש הצו מאושר וחתום על ידי הקונסוליה כדי לצרפו לבקשה לצו.
כאמור לעיל, שלב זה אינו הכרחי טרם הוצאת הצו אך עם זאת "התנעת" החתימה לוקחת זמן, חופשות יהודיות ונוצריות, ימי שבתון ועוד יכולים לעכב את הוצאת המסמך ולכן נכון לטפל בזאת שעה אחת קודם ואז אם וכאשר יגיע הצו נוכל לממשו מידית ללא עיכוב.

לאחר קבלת צו הירושה יש לבצע את הפעילויות הבאות :
א. פתיחת חשבון נאמנות לניהול כספי העיזבון.
ב. פניה לבתי ההשקעות הבנקים ומוסדות אחרים בצירוף העתק הצו מתאים למקור בו דרישה לקבל את פירוט נכסיו של המנוח (הערה חשובה : קרנות גמל בהם נכתבו מוטבים בזמן חייו של הנפטר יגברו כספי הגמל
בלבד על הוראות הצו לקיום הצוואה / צו הירושה בחלוקת העיזבון)
ג. בדיקה עם היורשים אם יש למי מהם רצון לפרק שותפות ? למכור את הנכסים ליורש או לאדם זר וכדומה. במקרה ומי מהיורשים אינו מסכים עם דעת הרוב ניתן לפנות לבית המשפט בתביעה ל "פירוק שותפות".
בהליך זה בית המשפט ממנה שמאי מטעמו שקובע את ערך העיזבון ומאפשר ליורשים אחרים "לפדות" את חלקו של מי שמתנגד ולהמשיך בניהול העיזבון בדרך שהרוב רוצה.
ד. פנייה ללשכת רישום המקרקעין בבקשה את נכסי הנפטר על שם היורשים. מומלץ לבצע פעולות אלה באמצעות עורך דין אשר מטפל בצו עצמו ולא עצמאית.

התנגדות של יורשים
לאחר שהוגשה בקשה לצו, מפרסם הרשם לענייני ירושה בעיתונים יומיים את העובדה כי הוגשה בקשה לצו ירושה/קיום צוואה, והוא מזמין את כל מי שמעוניין לראות מיהם היורשים ואף להגיש בקשה להתנגדות.
במידה ומגיעה התנגדות כלשהיא מהליך ההודעה ליורשים או מהפרסום בעיתונות – עוצר הרשם את הטיפול, ומעביר את הבקשה לבית המשפט למתן צו, עם כל המשמעויות שבכך. בית המשפט הוא זה אשר בסיומו של ההליך ייתן את הצו המבוקש.

עלויות משוערכות
העלויות נחלקות ל 2 סוגים : עורך דין ושירותים משפטיים + אגרות מדינה.
אגרות מדינה (עלות משתנה מעת לעת ומוצגת כאן )

1. אגרת בקשה לצו ירושה : 485 ₪
2. אגרת פרסום בעיתונות : 130 ₪
3. אגרת רישום בלשכת רישום המקרקעין : 153 ש"ח ( אם הרישום אפשרי)
את האגרות ניתן לשלם ישירות באתר המדינה (https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_justice)

שירותים משפטיים
1.עלות ישירה לטיפול עורך דין :
טיפול בצו ירושה בו העלות נעה בין 3500 ₪ ל 4500 ₪ כולל מע"מ בממוצע .
טיפ !!! חשוב לבדוק בהצעה כזו מה היא כוללת לדוגמא :
1).עלויות שליחים ללשכת רישום המקרקעין ולרשם לענייני ירושה,
2).עלויות דואר רשום (ליורשים, בתי השקעות ובנקים לאיתור נכסים ועוד..).

2.שרותי משפט בהמשך:
במרבית המקרים יש צורך בטיפול בעניניים מתפתחים לאחר הגשת הבקשה לצו (שאינם נכללים במסגרת שכר הטרחה בטיפול בצו ירושה) כמו למשל:
א. מענה להתנגדות יורשים בבית המשפט,
ב. תשובות משפטיות לרשם לענייני ירושה ולעורכי דין אחרים שייתכן ויכנסו לתמונה.
ג.טיפול במכירת הנכסים מול קונה/קונים פוטנציאלים או אפילו מפגשי גישור בין היורשים.
לכן מומלץ ליורשים:
א. לבחור משרד עורכי דין שיש לו ניסיון בתחומים הבאים : דיני משפחה + מקרקעין + גישור על מנת שכולם יהיו שלמים עם התהליך והתוצאה.
ב. לבקש ממשרד זה הצעת מחיר מפורטת ל"מקרים ותגובות " בשירותים נלווים אלה (כמו עלות שעת יעוץ/גישור, עלות עריכת הסכם מכר נכסים וכדומה)
ג.לקחת בחשבון כי עלויות כוללות בתוכן גם את הניסיון האישי והמקצועי של עורך הדין בנושאים שצוינו לעיל.

מימוש נכסים :
החוק אינו נותן עדיפות ליורש במכירת נכס מהעיזבון על פני יורש אחר.
עם זאת, המכירה לאחד היורשים הינה פשוטה יותר הואיל והוצאת נכס למכירה לצד ג' כרוכה במשא ומתן מייגע ובמקרים בהם יש ריבוי יורשים כרוכה בקושי רב בגיוס הסכמה (פוטנציאל לסחבת ארוכה…)
הערה חשובה: רגע לפני הגשת צו ירושה יש לבחון את מעמד המיסוי של כל יורש בנפרד, ירושה של נכס יכולה להיחשב במקרים רבים לבעלות עליו,כך שאם היא נמכרת חלים עליה המיסים כאילו היתה דירה שלך ותידרש לשלם מס שבח וכדומה.
אחת האפשרויות לא לשלם מס היא לוותר ליורש נוסף על חלקך ולהימנע על ידי כך מתשלום מס זה.

כיצד קובעים את ערכו של העיזבון ?
א. כספים נזילים – ערכם בפני עצמם שקל = שקל .
ב. לגבי נכסי דניידי ונכסי דלא ניידי – באמצעות שמאי (בין אם למקרקעין ובין לנכסים אחרים לפי סוג הנכסים והמיטלטלין)
הערכת נכסים זו נדרשת במימוש הנכסים וחלוקת הנכסים והמטלטלין (בין אם לצורכי מכירה בין יורשים או לצד ג' ).

לסיכום
מאחל שהורינו וקרובינו יזכו לשנים טובות וארוכות ושלא נצטרך, אבל אם חלילה תיזקק למידע זה אנו תקווה שיהא לך לעזר.
מדובר בהליך פשוט שאמור לחלק את עזבונו של המנוח. הזמן הנדרש לקבלת הצו הוא כשלושה עד ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה ובהנחה ואין סיבוכים בדרך, ובכפוף לעומס את הרשם לענייני ירושה.
הטיפול בצו חשוב כי יבוצע באמצעות משרד עורכי דין אשר יכול לתת מענה טוב לתרחישים אפשריים מול הרשויות , בין היורשים ומול קונים פוטנציאלים בעת מימוש הנכסים.
לכן חשוב שלמשרד עורכי הדין יהא ניסיון בתחומי המשפחה, הגישור ומקרקעין .

זכרו !! צו ירושה בדרך כלל מבוצע בתקופה מנטאלית קשה של תחושת אובדן ועצב המעלה את הסיכוי לקרע משפחתי ותפקידו של עורך הדין לדעת ולסייע בגישור מקדם בין היורשים והבאת "הספינה לחוף מבטחים"
תוך שמירת אחדות המשפחה , שהרי קודם לכל בקשר דם עסקינן.

הערה: הסקירה הינה סקירת מערכת שחוברה בעזרתו האדיבה של חברינו עורך הדין יעקב קסלר .
אשר משרדו מעניק את החסות השנתית למועדון המשפטי ולמפגשי הנטוורקינג.
חשוב !! מאחר ויש עוד עשרות תרחישים אפשריים אין לראות בה יעוץ או ניתוח משפטי או פרשנות של החוק ובכל פער מידע החוק גובר . (https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_justice)

ליעוץ ראשוני ללא תשלום לפורשי צה"ל וכוחות הביטחון חברי ביטחונט ניתן לפנות ישירות לעו"ד ולציין שהגעת באמצעות ,ביטחונט" .
לתיאום פגישה עם עו"ד קסלר , ! 0505266878

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

עוסק "פטור מורשה"

רקעאם אתם או בני הזוג נותנים שרותים לאנשים פרטיים/ עמותות/ מגזר ציבורי שאינם מזדכים על מע"מ.וגם אינכם נכללים בין מי שחייבים להיות מורשה (עו"ד/רו"ח/מוהל וכאלה..)

קרא עוד »
×