ניהול הבטיחות – אתגר ניהולי

רקע: ניהול הבטיחות בארגון –

לעיתים נדמה כי ניהול הבטיחות משמש "כיסוי", והעיסוק בו פוטר את בעלי התפקיד מאחריות ודאגה לפעילות ולעיסוק בתחום, בפועל ההיפך הוא הנכון. נשאלת השאלה האם ניהול הבטיחות מהווה כלי אפקטיבי ותורם או שמא הוא מהווה חלק מ"מערכת ההגנה החיסונית" של הארגון על עצמו? במאמר זה נבחן כיצד יכול ניהול הבטיחות להוות כלי רציני ויעיל, המשמש לא רק כ"כלב השמירה" הדואג לביטחונם ובטיחותם של העובדים, אלא גם תורם לאיכות הביצוע ולמקצועיות הארגון.

העיסוק בבטיחות : חובת העיסוק בבטיחות מעוגנת בחוק ולפיכך מחויב כל ארגון בקיום פעילות בטיחות הכוללת מנגנוני בטיחות המשולבים בתוך תחומי פעילותו. מנגנונים אלו נשענים בחלקם על בעלי תפקיד ייעודיים ובחלקם על בעלי תפקיד המבצעים את הפעילות בתחום הבטיחות בנוסף על תפקידם (נע"ת). במרבית הארגונים מנהל הבטיחות הינו ממונה הבטיחות שקיבל את הסמכתו ע"י המוסד לבטיחות וגהות או על ידי מוסד אקדמאי מורשה שהוכשר להסמיך בוגרים בתחום זה. מגוון הפעילות הקיימת בארגון מסדר גודל בינוני ומעלה, מחייבות רמה ורסטילית גבוהה של ממונה הבטיחות (להלן הממונה) או לחילופין יכולת למידה גבוה וה"אדפטציה" של תחום הבטיחות בעבודה לתחומי בטיחות כללים בהם עוסק הארגון. ראוי לציין כי חלק מקשת התחומים הנוספים בפעילות הארגון אינה עוסקת בהכרח בתחום הבטיחות כפי שכיוון לכך המחוקק. ניהול הבטיחות, המהווה את אחד המנגנונים המרכזיים והעיקריים של כל ארגון פועל, מחויב לפעול על מנת לאתר ולזהות את מרכיבי הסיכון שבפעילותו במטרה לשמור ולהגן על עובדי הארגון מפגיעה ונזק. זהו ההבדל במהותו בין מנהל הבטיחות לממונה. בנקדה זו ראוי לציין כי תחום הבטיחות זוכה לרמת חשיפה גובהה אך כשפורטים אותה top – down היא משתנה מאדם לאדם ומתפקיד לתפקיד.

העברת מסר ערכי: לעיתים נראה כי לא קיימת הלימה בין נסיונות הארגון "לדבר" בטיחות לבין רצינות העיסוק בפועל. השוני טמון ברמת המודעות או באופן ההתייחסות באמצעות מסר של דרג הניהול הבכיר בארגון. פועל יוצא של ביטוי המסר הינו חלחול המסר והטמעתו בדפוסי הפעולה הבסיסים והשוטפים של הארגון, בכל תהליך, עבור דרך כל רמות הארגון ועד לאחרון העובדים. לדוגמא ארגון א' -מגדיר נהלים מסודרים, הנחיות מפורטות וסיסמאות חדות אך אלו אינם מגובים בנורמות ההתנהגות הבסיסית של בכיריו. ארגון זה מעביר מסר הפוך והעיסוק בבטיחות מהווה מעין "קריצת עין" באופן שרמת העיסוק בא הינה סוג של "מגן ישבן". בארגון כזה העיסוק בבטיחות נעשה "כי חייבים" ולא כי רוצים. פועל יוצא הינו שסיכונים מיותרים ומוכרים עלולים לסכן את פעילות הארגון ואת עובדיו, כל זאת כשלמראית עין הכל בסדר ועיסוק המרכזי בבטיחות הינו "להרגיע" את גורם הבטיחות במקום לטפל בגורם הסיכון. לעומתו, ארגון ב' – פועל באופן שקוף וגלוי, לומד ומתחקר את אירועי הבטיחות שהתרחשו בו באופן נוקב, כשהמטרה המרכזית הינה ללמוד ולהשתפר. העיסוק בנושא חוצה ארגון בכל הרמות. בארגון כזה יעבור מסר שונה. לעובדי הארגון יהיה ברור כי מדובר בנורמה של רמת התייחסות – רצינית ואחראית- המצופה מהם, מסר חד ועיקבי יגרום לכך שאנשי הארגון "יישרו קו" עם הנורמה הנדרשת וינהגו כמצופה מהם.

יתרה מזו, עשייה שאינה מגובה במנגנוני הבטיחות הנדרשים, תהיה לא לגיטימית והמעשה יהפוך למעשה שמחוץ לקונצנזוס, דבר שיצמצם חריגות וסיכונים מיותרים מתוך הכרה מודעות מלאים. ניהול הבטיחות : ניהול בטיחות מחייבת הכרה עמוקה ויסודית של הארגון באופן הכולל ניתוח של כלל פעילותיו ומרכיביו על מנת להכיר את התהליכים, לזהות את מרכיבי הסיכון הגלויים והסמויים בכל אחד מהם או בשילוב וחבירה של מספר תהליכים. לשם כך נדרשת פעילות אקטיבית של גוף הבטיחות הכוללת ירידה לשטח וירידה לפרטים, ופעילות מרוכזת הנפרסת על פני שלושה צירי מרחב שונים המשלימים זה את זה.

הציר העיתי – מוגדר מראש על בסיס גאנט שנתי וכולל את המופעים המרכזיים בחתך זמן (חודשי רבעוני חציוני וכיוב'). מטרתו – חיתוך מצב והעלאת תמונת בטיחות כפי שהיא מסתמנת בארגון תוך דגש ומיקוד על נקודות החוזק ונושאים לשימור – חיזוקם והבעת הערכה. ומאידך נקודות החולשה ונושאים לשיפור – תוך הצבת יעדים מוגדרים ובמידת האפשר כמותיים. הציר הנושאי – מוגדר אף הוא מראש בציר הזמן (אם כי עשוי לעלות גם בציר המזדמן). תחום זה עוסק במוקדי התוכן ע"פ סביבות עבודה ואוכלוסיית יעד מוגדרות (תחומי עיסוק או תחומי בטיחות). מטרתו שיקוף תמונת המצב בתחום, עדכון בנושא אירועים/תאונות שהתרחשו, ומנגד עדכון בפיתוח וחידושים. בנוסף מטרה לא מוצהרת של פעילות זו עוסקת בשיתוף ידע בין חברי קהילת הידע
(בין אם הם מודעים לכך ובין אם לאו) העוסקים ופועלים בתחום, זאת באמצעות הצגת תחומי עניין משותפים, אך גם באמצעות שיח פתוח המאפשר מעבר ידע גלוי וסמוי בין כלל המשתתפים. ציר מזדמן – להבדיל מהציר העיתי ומהציר הנושאי, הציר המזדמן מאפשר לשם את המיקוד על נושאים ייחודיים תוך זיהוי צורך ו/או זיהוי בזמן אמת. במקרים כגון אלו, לא ניתן להמתין לכנס כלשהוא שנקבע בציר הזמן אלא נדרש "להכות על בברזל כשהוא חם". משמעות הדבר הינה טיפול באירוע וצריבתו בתודעה כמנוף לשיפור ולמידה במקום שיסומן ככישלון ובעיית מסוגלות. עם זאת צריך לסייג ולומר כי אין בכוונה דקלרטיבית זו לדחוף לכך שניצול ההזדמנות וביצוע מהלך מהיר להצגת האירוע ולימודו, יבואו על חשבון איכות התחקור והפקת הלקחים. כל אלו צריכים את זמן הלמידה וההבשלה טרם חשיפתם. הציר המזדמן מאפשר גמישות ע"פ צורך, וכאן המקום לציין כי נדרש לעשות בו שימוש מושכל וזהיר שכן פעילות מרובה על הציר המזדמן מרמזת על בעיית תכנון או בעיות אקוטיות בבטיחות בארגון – אלו גם אלו אינם משדרים מסר טוב לעובדי הארגון ולגופים הפועלים עימו.

סיכום: בטיחות שווה מקצועיות זהו הבסיס להבנת חשיבות הבטיחות בכל ארגון ובכל תחום. עשייה מקצועית ונכונה משפרת את הבטיחות, והיא מצידה שומרת על העובד וסביבתו אך גם משפרת ומייעלת את תהליך העבודה. יש הרואים בתחום הבטיחות תחום אפור, סוג של פרך שהעיסוק בו נעשה כקורח ומוטב היה בלעדיו. את ההבדל ניתן לראות בין ארגונים בהם הבטיחות מהווה סוג של משקל עודף, לבין ארגונים – כמו אינטל וטבע – בהם טבועה הבטיחות בדי.אן אי של החברה ולוקחים אותה עד לקצה. בארגונים אלו מהווה הבטיחות מעבר לתפקידה המסורתי כמנוף לשיפור ולמידה. "חשבתם שבטיחות זהו עסק יקר, תחשבו כמה עולה לכם תאונה…"(משפט שמקורו אנונימי)

על הכותב
שביט אור (סא"ל מיל') שימש בתפקיד קצין בטיחות פיקודי, במסגרת זו היה אחראי על ניהול הבטיחות בפיקוד.
כמו כן חבר ליווי וחניכה של וועדות חקירה מקצועיות בנוסף הוביל פעילות בתחום התחקירים והלמידה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

עוסק "פטור מורשה"

רקעאם אתם או בני הזוג נותנים שרותים לאנשים פרטיים/ עמותות/ מגזר ציבורי שאינם מזדכים על מע"מ.וגם אינכם נכללים בין מי שחייבים להיות מורשה (עו"ד/רו"ח/מוהל וכאלה..)

קרא עוד »
×