אימון אישי בפרישה ומעבר קריירה

מאפיינים ראשונים,פיתוח קריירה אישית,מיקוד תעסוקתי,שיווק ומכירה עצמית,מאת מר רפי פלג

מאפיינים ראשונים
עולם העבודה כיום סבוך ומורכב. 2 מרכיבים עקריים השתנו בו בשנים האחרונות:
היקף הניידות התעסוקתית עולה בהתמדה. אנשים בני 50 ומעלה, שהחלו לעבוד בשנות השבעים, נהנו מיציבות תעסוקתית יחסית. המבוגרים יותר נהנו מיציבות מלאה.אדם החל לעבוד במקום עבודה בגיל 20 פלוס והתמיד באותו מקום ולעתים אפילו באותו תחום 30 ו – 40 שנה. כמות מעברי הקריירה עולה בהתמדה. גם מעבר בין תפקידים ומקומות עבודה וגם החלפת קריירות (החלפת קריירה = מעבר מתחום האומנות לתחום הקימעונאות לדוגמא. החלפת תפקידים = מעבר מארגון לארגון באותו תחום התמחות- ממכירות במלונאות למכירות מוצרים חקלאיים לדוגמא.) מעט אנשים מתמידים באותו מקום עבודה ובאותו תחום. ההסבר לשינוי העמוק שעבר על עולם העבודה הוא פשוט: ארגונים איבדו מיציבותם ולכן הם אינם יכולים להבטיח עוד את יציבות הקריירה של העובדים שלהם. המשק הכלכלי תזזיתי ומשתנה תדיר: הטכנולוגיה המתקדמת החליפה ידיים עובדות, הגלובליזציה יצרה סגנונות כלכליים תעסוקתיים חדשים והתחרות
העסקית עזה. במשק כזה ארגונים עוברים שינויים עמוקים- הם מתכווצים ומתרחבים, מתאחדים ומתפצלים, נמחקים מהמפה, עוברים תהליכי גמישות ומיקור חוץ ועוד.כמות המקצועות, התפקידים ותחומי תעסוקה משתנים בקצב: "ספר המקצועות" בעבר היה יציב. היקף המקצועות היה יחסית קבוע, בהיר וידוע. במשק העבודה החדש היקף המקצועות והתחומים בשינוי הוא עצום. ומקצועות חדשים נוסדים ויש להם ביקוש עולה, מקצועות ותיקים נמחקים והופכים לבלתי רלוונטיים. תחום שנהנה מביקוש גבוה בעבר – נהיה פאסה אחרי זמן קצר. היכן מגוון מקצועות הייצור בתעשיה? טכנולוגיה החליפה אותם. כמה תתי מקצועות ותפקידים נוסדו בתחום הפיננסי? הרבה מאוד. ואלו הם דוגמאות קטנות. בשנות השמונים, בימי יורם ארידור העליזים והאינפלציה הגואה סניפי הבנק היו בכל קרן רחוב. המערכת הבנקאית התכווצה מאוד בעידן הבנקאות המקוונת. לא מעט מקצועות במערכת זו השתנו ללא מבלי הכר. ועדיין לא הזכרנו, אפילו לא ברמז את התעשייה התזזיתית מכולם- תעשיית התכנולוגיה המתקדמת (HI-TECK) : בשנת 1999 היא היתה (יחד עם אנשיה…) על גג העולם וכעבור שנתיים התרסקה. כיום היא בצמיחה מחודשת.

פיתוח קריירה אישית
אז מה עושים בעולם עבודה מוטרף כזה? הולכים עם המטורפות והופכים אותה ליתרון: אם אי אפשר להצמד ל"רחם ארגונית חמה" 40 שנה- נהנים מחופש ומבחירה תעסוקתית חוזרת ונשנית. מן הפוך על הפוך כזה…אם ארגונים הפסיקו לקחת אחריות על קריירות העובדים שלהם- עובדים יקחו אחריות על ניהול ופיתוח הקריירה האישית שלהם. אם אי אפשר להתמיד באותו ארגון המון
זמן- כל מעבר יהפוך להזדמנות להשתלב בתפקיד אטרקטיבי יותר (אטרקטיבי = תפקיד שבו אהנה ויגרם לי סיפוק וכיף – כן יש דבר כזה! אוכל לבטא את האיכויות התעסוקתיות של במלואם ואהנה מסט תגמולים טוב יותר). כל כך הרבה אנשים סובלים בעבודתם. כל כך הרבה אנשים קמים לעבודה בלי שיר בלב. יותר מידי אנשים אינם מביאים לביטוי את האיכויות היחודיות שלהם בעבודה. אז למה שלא לפעול בגישת הפוך על הפוך- אם אין יציבות וביטחון תעסוקתיים יש חופש בחירה מחודש למצא ולהשתלב במשרה ובארגון טובים יותר. הגישה "המטורללת" הזו מחייבת שינוי רציני מאוד. רציני מאוד מאוד: היא מחייבת לקחת אחריות אישית על ניהול הקריירה האישית שלכם. היא מזמינה אתכם להתייחס לעצמכם כיחידה עסקית מתפתחת. שם המשחק הוא איכות השורות ברזומה שלכם. השורות המצטברות ברזומה שלהם מצביעות על איכות היחידה העסקית ששמה אתם… אל תמסרו לארגונים את האחריות לפיתוח הקריירה שלכם- הם עלולים ברמת סבירות גבוהה, לאכזב אותכם, לא מתוך רוע, אלא מתוך נסיבות העולם הדינאמי שבו הם פועלים. כל תפקיד שתבחרו מחייב בדיקה מעמיקה – האם הוא חיוני, איכותי וטוב לפיתוח"היחידה העסקית" ששמה אתם ומה תהיה תחנת הקריירה
הבאה שלכם. כן, בוחרים ומשתלבים היום וכבר מתחילים לחשוב ולעצב את ההמשך. בחירות תעסוקתיות מעצבות לעיתים את ההתפתחות העתידית של הקריירה שלכם ולא תמיד אתם מודעים לכך. נתקלתי ביותר מדי אנשים שהקריירה שלהם ניהלה אותם והם היו במידה גדולה מידי קורבנות של נסיבות מבלי שהם טרחו לנסות להשפיע ולכוון את הקריירה שלהם. נדגים לשם המחשה : אתה נמצא בתחנת מעבר בקריירה האישית שלך. התמחית עד היום בתחום הפיתוח הטכנולוגי. אתה משתלב מחדש בתחום הפקת האירועים. אני מקווה שברור לך ששנתיים מהיום אתה פאסה בתחום הטכנולוגי. עלית על רכבת חדשה- איתה כנראה תתפתח, אלא אם לא יהיה כיוון התפתחות מקצועי רציני בחיי הקריירה שלך בכלל ותתנהל כמו סוג של שבשבת תזזיתית. במקרה כזה- אל תבוא בטענות בעוד 20 שנה כשתמצא עצמך חסר רקורד תעסוקתי בהיר, מבוסס, מקצועי, על ליבת התמחות פרופסיונליות ברורה. אז תתקשה כמובן למצוא משרות מתגמלות ותתקשה לפתח ולהנות מפרותיה של קריירה מקצועית שהתפתחה והתבססה היטב.מיקוד תעסוקתי

אם כן שם המשחק הוא לקיחת אחריות על ניהול ופיתוח קריירה מקצועית אישית. מידי פעם, בתחנות קריירה שנקרות בדרכינו- ראוי לעצור ולבדוק- איך התפתחנו עד היום, מה צברנו, היכן נרצה להתפתח
בהמשך וליישם זאת. את התהליך הזה כדאי לעבור עם מאמן קריירות.מישהו מקצועי, מיומן ומנוסה שידע לשאול את השאלות הנכונות, לעורר מחשבות ורעיונות, לאתגר את מוחו של המאומן כך שתדעו לקבל החלטות נכונות ויהיו לכם הכלים ליישם אותם. ניסיוני מצביע על כך שכדאי מאוד להזהר מעצות חינם. יושבים עם החברה ומתלבטים על עתיד מקצועי ומתברר שלכולם יש רעיונות ודעות – "כדאי לך להשתלב
במלונאות", "למה שלא תתפתח בתעשיה". נותני עצות אלו מדברים על עצמם ולא עליכם… היכולות האמפטיות של בני האדם נמוכות שזה לפעמים פשוט מביך. נדגים מסיפור אמיתי: יושב זוג בסדנת פרישה באמצע החיים. הגבר שימש במשך 30 שנה כחרט אומן. איש מאוד מופנם. לא תקשורתי. לא איש של אנשים. הוא והמחרטות וידי הזהב שלו. אשתו-ההפך הגמור ממנו- אשה מוחצנת, תקשורתית. צמאה לקשר, אלופת המילים. לפתע היא אומרת לי- תשמע רפי, אני יודעת מה כדאי לבעלי לעשות בקריירה השנייה שלו- נו – אני מחכה בציפייה לרעיון תעסוקתי המנצח של האישה שאיתו- לדעתי כדאי לו להיות מתווך דירות. כמעט התעלפתי. החסרתי נשימה. מתווך דירות. אלוהים ישמור- זה ההפך המושלם מהטבע של הגבר שלה. מתווך דירות הוא איש של אנשים. מעט ערמומי, מאוד תקשורתי, יודע "לערבב". בקיצור ההפך מהגבר שלה. על מי היא דיברה? על עצמה כמובן. עצות החינם אינם באות ממקום של רוע חס ושלום הם באות מהעדר אמפתיה. כדי לעזור לנועץ לפתח את עצמו מאמן טוב "מרוקן את תודעתו" משיפוט ערכי, מהזדהות אישית,
ממודעות, מערכים ופשוט נכנס לעולמו של המאומן. רק כך אפשר להנביט כיוונים חדשים ודרכים חדשות. אם תבטיחו לא לגלות לאף אחד אשתף אתכם בסוד אישי- הזהות התעסוקתית האישית שלי אינה מגובשת עד הסוף. נשאר משהו ילדי, דואלי ולא מגובש בזהותי התעסוקתית. אני משוכנע שזה מסייע לי להיות יועץ טוב. לו זהותי היתה מאוד מגובשת (בגיל 9 הייתי מרכיב טיסנים, בגיל 14 מצטרף למועדון אוירי ובגיל 52 עוסק במקצוע תעופתי…) הייתי מתקשה לצאת מעצמי ולהיות עם מאומני במסע ההרפתקאות התעסוקתיות שלהם. ובגלל שאני כזה- אני לא נלאה מעיסוק בתחום. לשמחתי אני עוסק בתחום התשוקה שלי. שואלים אותי איך אתה לא נשחק- עשרות סדנאות ומאות נועצים בשנה כבר 15 שנה. כל שבוע אני נדלק מחדש. כל מפגש אנושי מעורר אותי מחדש ובשילוב מומחיותי הרחבה ונסיוני העשיר אני מסוגל לעזור לאנשים לעורר מחשבות ורעיונות במוח שלהם. יש בסביבה התרבותית שלנו יותר מדי "מדכאי ביטוי עצמי". אנחנו עתירי "גנים פולניים". אנחנו פוחדים מדי משינוי, אנחנו עתירי דאגות
(אגב דאגה ואגדה היא אותה מילה רק בסדר אותיות שונה- אכן רוב הדאגות אגדות המה..). אבל מגיע לנו לחיות טוב. מגיעים לנו חיים פוריים, יוצרים ומשמעותיים. רק עבורנו. 70% משעות הערות שלכם מושקעים בעבודה. 7 מעשר שעות. מה פתאום שנסבול 7 שעות כדי שנהנה מהשלוש הנותרות?? מי זה שנירמל את הסבל? מי אמר שאין ברירה ואלה הם החיים? מאיזה "בית גידול" הוא הגיע? ושלא נתבלבל אני יודע שהחיים הם מסכת ארוכה של פשרות. אני יודע כמה תלאות יש בדרכי החיים של אנשים. יש המון סבל בעולם- אני יודע גם יודע זאת. אבל אני גם יודע שאפשר להנות יותר מחיי העבודה. אפשר לבטא יותר טוב את האיכות התעסוקתית של כל אחד מאיתנו. שם המשחק הוא איכות הפאזל- ההתאמה בין תשוקותיך, איכויותיך והתגמולים שתרצה להשיג לבין האפשרויות בשוק העבודה. אפשר לשפר את איכות הפאזל. אפשר להניח את החתיכות במקום טוב יותר על פני התמונה הכללית. וזה בעצם מה שעושה תהליך המיקוד התעסוקתי באימון: חיבור בין רצונות ("תשוקות"), יכולות ("אכויות") ותגמולים רצויים לבין האופציות המוצעות בשוק עבודה דינאמי, תזזיתי, תוסס.

שיווק אישי ומכירה עצמית
שיווק אישי זה לגרום למראיין (או לשותף לשחה העיסקית) שאתה האיש המתאים ביותר לתפקיד. שאתך הפירמה תתפתח. שאתך העסקים ימריאו. כדי שזה יקרה – נדרש מיקוד בצפיות המראיין – או המעסיק הפוטנציאלי שלך. הטענה שלי פשוטה: במוח המראיין יש רשימת צפיות וירטואליות או אמיתיות מממלא התפקיד.מועמד שיצליח לסמן כמות(+) גדולה יותר ליד רשימה זו זכה בתפקיד. הוא – לדעת המראיין – האיש המתאים ביותר לאיוש התפקיד. וזו כמובן הטעות הגדולה של מרואיינים – הם ממוקדים בעצמם ולא במראיין
שלהם. יושבים אנשים נהדרים, מקצועיים, ומנוסים ומסבירים בצורה לא מודעת כמובן למראיין למה הם רוצים לעבוד אצלו ולמה מתאים להם לאייש את המשרה. הם רק לא יודעים שהמראיין אומר לעצמו: "תגיד, אני נראה לך כמו שרות סוציאלי?" אנחנו נראים לך פילנטרופים?" "האם אנחנו מגשימי החלומות שלך?" – ספר למה לנו כדאי להעסיק אותך ולא למה לך כדאי להיות מועסק אצלנו. ספר מה יצא לנו ממך ולא מה יצא לך מאיתנו. אני מקווה שמשחק המילים של המשפט האחרון מבהיר את השינוי התודעתי העמוק שצריך לבצע במוח. שיווק זה לא משחק טקטי של מתן תשובות "נכונות". שיווק זו תפיסה אסטרטגית של תוספת ערך ייחודית שאתה מסוגל להעניק לארגון ולמשרה שבה תרצה להשתלב. שיווק זו ההזדמנות שלך לבדל ולייחד את עצמך מהמתחרים האחרים על התפקיד ולשכנע
את המראיין שאתה הכי מתאים ואתך הוא ישגשג. כדי שתצליח להיות ממוקד בראיון – תצטרך להכין תשתית של מידע מעמיק על הפירמה, על התפקיד ועל המראיין. יש לי קונספט ברור, מבוסס על שנות נסיון רבות, של איך לזהות את צפיות המראיין מממלא התפקיד. איך לאסוף מידע ממקורות רב-תחומיים ואיך להיערך היטב למפגש. אין תחליף להכנה ולהערכות מעמיקים. זמנם של החלטוריסטים עבר. ימי הזהר שלהם היו בשנות השבעים אולי השמונים. כיום זמנם עבר. השוק מקצועי יותר, רווי אנשים טובים ומוכשרים שצמאים להשתלב ולהתפתח בשוק. יש תחרות עזה על איוש משרות טובות. המתחרים על איוש המשרות טובים יותר והמעסיקים מקצועיים יותר. ולכן שיווק אישי זה עניין מקצועני לחלוטין. מאומן שלי מנהל את אחד ממוסדות החינוך היוקרתיים ביותר בחיפה. הרקורד שלו במילה – טייס מסוקים ותפקידים ניהוליים בדרג ביניים במטה חיל האוויר בתחום תקציבים ואיכות. האיש מתיישב
מול הוועד המנהל של המוסד. סיים לעשות פרזנטציה אישית (פרזנטציה אישית = תשובה לשאלה: "ספר לנו בבקשה על עצמך…"). השאלה הראשונה שנשאלה – "מהו החזון החינוכי שלך?" בהעדר
הכנה תשתיתית מעמיקה אין סיכוי לתת תשובה איכותית. גם אין סיכוי שתצליח לרתום את עברך לטובת עתידך. עם הכנה טובה – הצליח האיש לרתום את עברו (פיקוד טיסת בחיל האוויר) לטובת עתידו ("מנהיגות חינוכית"). וכך המשיכה השיחה עם נושאים וסוגיות מגוונות מעולם החינוך, הניהול והמנהיגות. ושלא נתבלבל – שיווק אישי זה לא הפרזה. זה לא המצאות וסיפורים. זה לא חצאי אמיתות. שיווק אישי זה עניין של ליטוש ומיקוד. מיקוד וליטוש. שיווק זה לעבור מ- sale ל- up sale. במושגי מכירות sale = מוצרי me too – גם אני נמצא על המדף ורוצה להמכר. אלה מוצרים בלי ייחוד, בלי ערך מוסף, בלי בידול ובולטות. אין סיכוי למוצרים כאלה כיום. המדפים מתפוצצים מהיצע של מוצרים. גם התחרות על המשרות עזה. up sale זה סיפור אחר. ב- up sale המוצר מייחד ומבדל את עצמו מהמתחרים על המדף.הוא גם מייצר בולטות אחרת – סיכויי מכירתו המריאו לשמיים. כך גם בשיווק אישי – זה עניין של בידול וייחוד. למה כדאי לכם לאייש את התפקיד דווקא איתי. איזה ערך ייחודי אוכל להוסיף לכם בפירמה ובתפקיד.

כדי שזה יקרה צריכים להתקיים מספר תנאים:

1. צריך לאסוף מידע מעמיק ולזהות צפיות מעסיק.

2. מוכרחים להצטייד בפרזנטציה אישית ממוקדת ומנצחת. כמעט כל מפגש מתחיל בשאלה "ספר לי על עצמך". זו הרמה להנחתה. הזמנה לפרזנטציה. צרה היריעה ולא אוכל להרחיב – אך שוב – יש בידי קונספט מנוסה של גיבוש פרזנטציה אישית טובה שתתבסס על מרכיבי הבהירות והמיקוד ותצליח למצב אותך תוך 60 שניות במוח המאזין. צריך לזכור שהרושם הראשוני מתגבש בדקות גורליות אלה. רמת הסקרנות בשיאה – מדובר בתחילת פגישה בין אנשים שטרם נפגשו והשאלה שנשאלה פתוחה – כל מה שתאמר לגיטימי. אי אפשר להחמיץ הזדמנות פז שכזו ושם המשחק ברור: מיצוב ראשוני במוח המאזין. מיצוב על פי הדרך שאתה תחליט – על פי הדרך הכדאית – מבוססת על עקרון המיקוד. עסקת למשל, ב2-3 עוגני קריירה עד היום – הדרכה, תפעול ומכירות. אתה מועמד לתפקיד באוריינטציית תפעול – מינון הסקירה ישתנה כך שהתפעול יבלוט ויהדהד בשיחה. פרזנטציה איננה סקירה כרונולוגית. היא לא "חיים שכאלה" – פרזנטציה היא מכשיר שיווקי חיוני וחשוב!

3. מוכרחים להצטייד בבנק סיפורים על יוזמות (highs) שנקטת ובעיות (lows) שהתמודדת אתם. מוכרחים להצטייד – לא כי מראיינים שואלים "ספר לי על יוזמה ייחודית, או על החותם שהטבעת בתפקיד", אלא בגלל סיבה מהותית הרבה יותר: המוח של בני האדם זוכר רק צבעים ותמונות – ככל שתהיה מתוחכם יותר ותשתמש במילים גבוהות ומשפטים מורכבים יזכרו אותך פחות. אתה רוצה להשאר במוח של המאזינים שלך – תמחיש ותדגים מסרים. לכן הכנת בנק סיפורים היא בעיני הכנה אסטרטגית מהותית. אני משוכנע שהסיפור על החרט ועצותיה של רעייתו ("ראה מיקוד תעסוקתי") הבהיר היטב את הזהירות הנדרשת מעצות חינם. יש לי על זה תיאוריות מתוחכמות בשפע. פשוט ידעתי שלא תקראו אותן וגם אם תקראו – הן יכנסו לכם באוזן ימין ומיד יתאדו ויצאו מאוזן שמאל… הלא כן??

4. מוכרחים לתת משקל רב למרכיבים הלא מילוליים של הראיון (שפת הגוף). לצערי אין מספיק מודעות וקשב לנושא בתרבות המערבית, אף שהם עולים בהתמדה. עדיין יותר מדי אנשים אינם מודעים ואינם קשובים לערוצים הלא מילוליים של תקשורת בין אישית, אף שהם משפיעים יותר ממה שאתם מעריכים. כששני אנשים נפגשים ומנהלים דיאלוג יש את "מה" הם אומרים (מסר מילולי) ויש את הערוץ של "איך" הם אומרים (שפת הגוף). הרושם הכולל מבוסס על מרכיבי האיך והמה. המשקל של ה"איך" – גבוה ממשקל ה"מה". אני יודע שזה מפתיע, אפילו מעצבן (אולי נשלח סטנדפיסט טוב או פנטומימאי במקומנו…)
ההסבר שלי למשקל הגבוה של שפת הגוף הוא פשוט: אתה יושב מול מישהו עצור, קפוא, מונוטוני וחסר הבעה – האם אתה מסוגל להחזיק קשב לאורך זמן? נדמה לי שלא. וההפך – אתה יושב מול אדם אנרגטי, ויטאלי, מלא חיוניות, מימיקת פניו פתוחה, עיניו בורקות, חיוכים במידה, ידיים בתנועה – אתה מסוגל להשתעמם בחברתו? נדמה שלא – רמת העניין והקשב שלך תשמר גבוהה. ובכן שפת הגוף היא המצע או התשתיתלמסר המילולי. שפת גוף היא "דלת וירטואלית" למוח המאזין. עם שפת גוף דלה – הדלת תשאר נעולה – לא יועילו המסרים האיכותיים. עם שפת גוף עשירה – הדלת תפתח והמסרים ישתלו במוח. ההסבר הנוסף למשקל הגבוה של שפת הגוף גם הוא פשוט והגיוני – כל פעם שקיימת סתירה בין מילים לבין איך הן מוגשות – אנחנו מאמינים לאיך. אתה מדבר על יוזמה וחדשנות ושפת הגוף משדרת שעמום ועייפות – המאזין לא יתן אמון במילים. באינטואיציה אנחנו יודעים היטב שהגוף אינו משקר. המילים הן סוג של תעתוע שהמוח שולט עליו – הגוף לעולם אינו משקר.

לא מעט מעמיתי מציידים את נועציהם בעצות טכניות איך לשפר את שפת הגוף שלהם. אני נזהר מטכנולוגיה של שפת גוף. נסיוני מצביע שעיסוק טכני ושטחי בנושא גורם לנזק ולא לתועלת. אנשים נראים כמו ליצנים – הם מיישמים תנועות שאינן בטבע האישי שלהם והם כל הזמן עסוקים בגופם. התוצאה על פי רוב איומה. אני מאמין שהגוף הוא ביטוי של הנשמה. לי אין יומרות לטפל בנשמות… אני מציע לתת כבוד לאשיות ולטבע האישי של כל אחד מאיתנו ולא ליישם בצורה טכנית עצות שונות. לדעתי, עצם המודעות לנושא, משפרת את איכות התקשורת הלא מילולית וזה מה שאני עושה בתהליך האימון האישי.
אני גם משוכנע שאם מתקיימים תנאים עקרוניים מסוימים, שפת הגוף האישית תהיה במיטבה. התנאים הם:
1. בשלות לתהליך.
2. מוטיבציה גבוהה.
3. תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה.
4. הערכות מעמיקה.
5. מצב רוח טוב.
6. הזדהות עם התפקיד/התחום.

אני יודע שזה "נשמע סינית". יועצי מקימי האתר טוענים כבר שהפרזתי, אז נשאיר את זה להמשך..
רפי פלג 050-5549114

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

×