גיל פרישה – ממשבר לצמיחה

גיל פרישה – ממשבר לצמיחה (מאמר לנשים בלבד) ,מאת: קטי טל

נשים בצה"ל, לרב פורשות סביב גיל ארבעים וחמש. אין זה גיל רגיל כלל ועיקר. משהו קורה לנו במשך העשור הרביעי לחיינו. משהו, שהאזרחות מכנה: משבר גיל הארבעים. זה קורה לנשים ולגברים, בעוצמות נמוכות או גבוהות, באופן מוחצן או מופנם, אבל זה קורה לכולם. אנו שבויים בקונספציה שמשבר גיל הארבעים אצל נשים, הוא המפגש הראשון עם מנתח פלסטי, ואצל גברים הוא רכישת אופנוע כבד. למעשה, אלה הם סימנים שוליים בלבד, המעלים חיוך על שפתינו, בעוד האירוע הוא הרבה יותר מורכב.

נדמה, כי בעשור האחרון, לנשים המשבר מופיע בעוצמות גבוהות יותר, זאת משום שהשינוי הפוטנציאלי גבוה יותר. אפשר להתייחס לדבר כמשבר ולהישבר ואפשר לראות בדבר הזדמנות. כיצד נשים יכולות למנף את משבר גיל הארבעים ולראות בו הזדמנות לצמיחה? המשבר מהו? אנו ממצבים את עתידנו המקצועי, הכלכלי, המשפחתי והחברתי בעשור השלישי לחיינו. זהו העשור הקובע את מיקומנו בסולם ההצלחה. זהו העשור בו אנו מגבשים את הזהות הפוליטית והערכית ואת השקפת העולם שלנו. בתחילת העשור הרביעי אנו עוצרות לרגע קט, ומביטות לאחור.שואלות את עצמנו: איפה אני? מה הספקתי? אני באמצע החיים, חלפו ארבעים שנים ונותרו רק עוד ארבעים שנים טובות. זהו השלב או אנו בודקות את משבצת הקיום שלנו בשלושה היבטים. בהיבט האישי, אנו בוחנות את מידת הסיפוק מן המימוש העצמי, הזהות המגדרית, וההישגים האישיים כגון הישגים אקדמיים או אומנותיים.בהיבט המשפחתי, את תפיסת העולם לגבי מוסד הנישואין, הזוגיות, התא המשפחתי ורעיון ההורות. ובהיבט המקצועי בוחנות את הקידום והתפתחות הקריירה המקצועית, כמו גם את איכויות הביצוע. בהיבט זה התחבטות ייחודית לפורשות צה"ל : האם קודמתי לתפקיד בו חשקתי? האם מיציתי את זכויותיי בצה"ל או שמא מישהו הראה לי את הדרך החוצה? האם במהלך שירותי הצבאי הצלחתי ללמוד ולהתפתח בהיבטים אישיים? מהו ארגז הכלים אותו אני נושאת עימי ביציאה לאזרחות? האם אני מסופקת משכרי, מהישגי הכלכליים? האם עלי לעבוד בעתיד ? האם אני מעוניינת לעבוד בעתיד? בתום הבירור, מגיע שלב העמידה.זהו השלב בו נשים עומדות בפני ההחלטה האם לעשות אחרת. הן מזהות כי קיימים סיכונים בהחלטה על נטישת משבצת הקיום הנכחית ובמעבר למשבצת קיום אחרת. הסביבה, אינה מעודדת שינויים ולא מורגלת אליהם. במקום שאת נמצאת לא ממש רוצים לתת לך ללכת, ולמקום שאת רוצה ללכת אליו לא ממש רוצים לתת לך להיכנס.המשפחה אינה מעודדת שינויים, היא משדרת לך שהיא זקוקה לך, ורומזת כי בלכתך את נוהגת באנוכיות רבה. ובמקום העבודה, באקדמיה, בשוק העבודה החופשי, לא ממש רוצים שתכנסי. יש רבות אחרות שמעוניינות במה שאת מעוניינת והתחרות קשה. משדרים לך מבית ומחוץ – הישארי במשבצת הקיום שלך. ואת? לעתים רבות טרם הונחה תשתית מספקת לשינוי, להתפתחות משמעותית. באשר תלוי בך, לא נעשו כל הפעולות הרלוונטיות שתאפשרנה לך את השינוי לו את מייחלת.ופורשת צה"ל ? היא עומדת בפני שינוי אחד כפוי – סיום קריירה ראשונה. המשפחה מחכה לכך ומצפה שסוף סוף תוכל להיות בבית. הטבת גמלת הפנסיה החודשים מקלה על הסביבה לדחוק אותך לארבעת קירות ביתך בה בעת שהיא מקלה עליך להחליט לעשות כל אשר תחפצי בו.לנוח או להסתער. את עומדת בפני ההחלטה הזו. אולם, גיל ארבעים הוא חלון הזדמנויות! אין אלא לעשות את המעשה בנקודת זמן זו, בה הגעת לתובנות משלך ואת יודעת מה את רוצה וצריכה לעשות. הסביבה מקבלת בהבנה יתרה מעברים כאלה בגיל הזה, ואת בשלה מחד וכוחך במותנייך מאידך. מומלץ לנצל את הרגע ולהפוך את המשבר להזדמנות. אם את פורשת צה"ל – העולם כולו מונח לפנייך. אל תהססי לגעת במה שאת רוצה, יש לך את המתנה הנפלאה הזו בה את משוחררת מחרב הפרנסה ואת יכולה להרשות לעצמך לעשות את השינוי שאת חפצה בו. איך לצמוח? אין מרשם אחיד לצמיחה. לכל אחת קצב משלה, פערים משלה לצמצם, יעדים משלה לכבוש, מאוויים משלה להגשים, כל אחת והמשבצת שיצרה לה מול המשבצת אליה היא רוצה לעבור. צרי לך את המשבצת שלך מלווה בחשיבה חיובית. האמיני כי את יכולה לו, למשבר והפכי אותו להזדמנות.

זכרי כי מ"דיבור לא יצא עיבור", אל תדברי על מה שלא עשית, עשי את שאת חייבת.

בהצלחה!

מאת סא"ל קטי טל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

CV (קורות חיים) ב360 מעלות

כידוע מידי חמישי מזה כמעט 12 שנים אני מקיים יום קבלה בקהילה ללא עלות, באהבה וכמה פעמים שכל אחד/אחת צריכיםהפורש/ת הצעיר/ותיק יכולים לבחור האם ירצו

קרא עוד »
×