דחיינות, האם זה קורה גם לך?

דחיינות, האם זה קורה גם לך? ואיך מונעים זאת כאן ועכשיו!  9 כלים שיעזרו לך להימנע מדחיינות ולהגביר יעילות לתוצאות חדשות! בתהליך הפרישה מצה"ל.

הרשו לי לשתף אתכם במשהו שאני לא כל כך גאה בו…במשך כמעט שנתיים, רציתי להניע פרויקט מאוד חשוב בעסק שלי, והפרויקט הזה נדחה ונדחה. ידעתי שהפרויקט הזה יכול להכניס לי הרבה כסף והרבה לקוחות. אבל בכל פעם שקבעתי בלו"ז שבחודש הקרוב אני אניע את הפרויקט הייתי מוחק ומזיז אותו לתאריך חדש, שוב ושוב, זאת למרות שידעתי שהרווחים צפויים להיות גדולים. אני כבר אספר לכם במה היה מדובר ומה היה הפרויקט שרציתי לעשות, אולם לפני כן אני יכול לומר שהיה דבר אחד שהחזיק את הפרויקט הזה חי ונושם וגרם לו להישאר בתמונה ולא להימחק מרשימת המטרות השנתיות שלי, למרות שבפועל עוד לא התחלתי לפעול. הדבר היחידי שכן עשיתי מדי פעם הוא לדמיין את ההרגשה של אחרי שזה יקרה ואיזה אפקט אדיר זה יכול לעשות לעסק שלי אם זה ייצא לפועל. אבל כפי שכבר אמרתי, במשך שנתיים זה היה חלק מהתכנית שלי אבל בפועל שום דבר לא קרה.ואז התחוללה נקודת המפנה, קבעתי פגישה מאוד מחייבת שהייתה עבורי נקודת אל-חזור להניע את הפרויקט, ברגע שקבעתי את הפגישה הזו בלו"ז החודשי שלי והיא לא הייתה תלויה רק בי, כי הייתי מחויב לאותו אדם, הדחיינות נעלמה, כאילו לא הייתה שם מעולם. אני זוכר שחזרתי מסמינר שקיים טוני רובינס בארה"ב, במסגרת אותו סמינר גם נרשמתי לתוכנית הליווי Business Mastery יחד עם אחד המנטורים המובילים היום בעולם. זו הייתה פעולה שחייבה אותי ליצור תוצאות חדשות, התכנית הזו היתה כרוכה בעלות של כ-  15,000$כולל טיסות למפגשי הליווי. בדיעבד ניתן לומר שגם ההתחייבות לתהליך והסכום הגדול שהשקעתי דרבנו אותי להשקיע עוד ועוד בלימוד ובעשייה.


הייתי בטיסה ארוכה מפלורידה לישראל ואמרתי לעצמי "עופר, אתה חייב להוציא את ערכת ההרצאות שלך, אלו כלים שהלקוחות יוכלו להשתמש ולהיעזר בהם, כתוספת לשירות שלי או כמוצר נוסף". כבר עברה שנה וחצי מאז שחשבתי להוציא את הערכה, שנה וחצי של דחיינות… הדבר הבא שעשיתי היה לשאול את עצמי שאלה פשוטה: איזו פעולה מיידית אני יכול לעשות שתגרום לי להיכנס למצב של "אין ברירה", כדי שאהיה חייב להפסיק לדחות? ידעתי שעל פי התכנית המקורית שלי,זו שקיוויתי לממש בבוא היום, יהיה עלי להקליט את ההרצאות באולפן. ולכן החלטתי שתוך יומיים מרגע החזרה לארץ אני קובע פגישה עם אולפן ההקלטות. וכך היה. קבעתי פגישה ראשונית ואמרתי לעצמי שהפגישה הזאת תהיה חייבת להוביל לעוד פגישה – סגירת תכנית עבודה עם אולפן ההקלטות. ומכאן, הדרך הייתה סלולה. מרגע שעשיתי את הפעולה הראשונה הזו – שיחת הטלפון עם איתי אזולאי מאולפני הקול החדש, הכל כבר קרה. באותה טיסה, היה איתי חבר יקר, שאיתו נסעתי לסמינר, ד"ר יניב זייד. כשהחלטתי לקבוע פגישה עם האולפן, אמרתי ליניב: תוך יומיים אני קובע פגישה עם אולפן ההקלטות ואני רוצה שתדע

שאני עומד להתקשר אליך לספר לך על הפגישה. ואם אני לא מתקשר, תעשה לי טובה, תשאל אותי "מה קורה עם הפגישה שאמרת שאתה תעשה?".למעשה מה שעשיתי הוא ששמתי לעצמי שלושה עוגנים שיגרמו לי לעשות את הפעולה שלא היו תלויים בי: קבעתי עם אולפן ההקלטות מועד להקלטה, דאגתי שיהיה גורם חיצוני, מישהו מהמעגל שלי שיידע על כוונותיי, שלא יהיה לי נעים ממנו במקרה ולא אעמוד במילה שלי, ונרשמתי לתוכנית ליווי בחו"ל שמטרתה המרכזית הייתה לימוד ועשייה לכיוון תוצאות חדשות.

 

מסקנה ראשונה: יעד שמאוד רוצים להוציא לפועל – לא מוחקים, רק מזיזים את התאריך. מסקנה שניה: כדי להניע את היעד יש לעשות פעולה אחת קטנה ולהתחייב מול גורם חיצוני כלשהו, אחד או שניים לפחות.מסקנה שלישית: ליצור הוכחות לעצמנו ולאחרים, על ידי פעולות מחייבות לעשייה, שאנחנו מכוונים לתוצאות מהותיות.הטיסה נחתה בשעת אחר הצהרים ואמרתי לעצמי שלמחרת עד אחת עשרה אני מבצע את השיחה לאולפן ההקלטות.

למחרת כשעמדתי להתקשר לאולפן התחלתי לחשוב מחשבות מעכבות: מה אם הצעת המחיר תהיה גבוהה מדי… ואולי אני לא חייב להשתמש בשירותיו של האולפן… אולי אני יכול לעשות את זה לבד… לבסוף החלטתי שאני פשוט אעשה פעולה אוטומטית, אני אחייג לאולפן ואקבע פגישה, ובהתאם להתפתחות הדברים אני אמשיך קדימה. חשוב היה לי להניע את הפרויקט הזה ולהפסיק לדחות אותו, וזו בדיוק הנקודה שבה התרחשה פריצת הדרך.התקשרתי לאיתי מאולפני הקול החדש, והפעולה הזו הניעה שרשרת של פעולות ופגישות. זה הניע את הגלגל, זה גרם לכך שבסופו של דבר הערכה שלי יצאה לאור והפכה לחלק בלתי נפרד מהשירותים שאני נותן ועוד דבר,לא פחות חשוב, הפעולה הזאת שילשה את ההכנסות שלי באותה השנה! שרשרת של פעולות אלו, עזרו לי להניע את הפרויקט שכל כך היה חשוב לי להוציא לפועל ולהפסיק לדחות שוב שוב, כמו שהייתי עושה בעבר. אם גם אתם דוחים, ברוכים הבאים, אתם בני אדם… יש כאלו שזה קורה להם יותר ויש כאלה שפחות, אך על פי המחקרים כולנו או ליתר דיוק 98% מאתנו לוקים בדחיינות במידה כזו או אחרת. כדי לסבר את האוזן עשרות או אולי מאות מחקרים שנעשו ברחבי העולם ניסוי להסביר את תופעת הדחיינות, ועשרות ספרים נכתבו במטרה לפתור את הבעיה.ישנן חברות שמתמחות בהדרכת אנשי עסקים וארגונים כיצד אפשר להימנע מדחיינות.

למה אנחנו לוקים בדחיינות?

ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לנו לדחות ולא לבצע משימות. במהלך עבודתי נתקלתי בסיבות, תירוצים שונים ומשונים למה אנשים דוחים ביצוע פעולות, למרות שבוודאות הם ידעו שהפעולות האלו יקדמו אותם, בעסק או בקריירה המקצועית שלהם. הנה 7 סיבות מרכזיות שמצאתי, אני ממליץ לכם לקרוא אותם בפתיחות…

סיבה מס. 1: חוסר נוחות
הסיבה הראשונה שאנשים רבים דוחים ולא מבצעים פעולות היא בגלל שמאוד לא נוח לנו לעשות את הפעולה שאנו דוחים ולכן אנחנו מעדיפים לדחות אותה ולא לעשות…במקרה כזה נאמר לעצמנו: "עוד פעולה אחת ואני ניגש לזה" אבל בפועל יכולים לעבור שבועות וימים ואנחנו שוב דוחים ודוחים.חוסר הנוחות לעשות פעולות יכולה לגרור אותנו לעשיית פעולה אחרת שתוביל לפעולה שונה ותגרום לכך שבסופו של דבר שוב נדחה את אותה פעולה שרצינו לעשות מלכתחילה, הפעולה שלכאורה פחות נוחה לנו.  

סיבה מס. 2: פחד מהצעד הראשון
ייתכן ואנו פשוט נמנעים מלעשות צעד ראשון שקשור למשהו שאנחנו מאוד רוצים. לעתים אנחנו רוצים אך פוחדים להניע לפעולה ולעשות את הצעד הראשון בדיוק כפי שקרה לי עם הערכה.הפחד לעשות את הצעד הראשון בלם אותי, שיתק אותי וגרם לי לדחות את העשייה.הפחד הזה יכול לנבוע ממחשבה על "מה יגידו?", ממחשבה על "איך אני אעשה את הצעדים שאחרי?", מפחד ממחויבות שאנו נדרשים לקחת בעקבות עשיית הצעד הראשון. עם זאת, אם נחקור סיטואציות מן העבר כשדחינו ודחינו איזושהי פעולה ולבסוף עשינו אותה – נגלה שהצעד הראשון אפשר לנו לשחרר את הפחד ועזר לנו להמשיך לפעול להשגת המטרה שרצינו להשיג ואפילו… בעקבות זאת הגענו לתוצאה שלא האמנו שהיא אפשרית עבורנו.

סיבה מס. 3: זה לא מושלם
אחת הסיבות שנראות לנו מאוד לגיטימיות לדחות פעולה כל שהיא, כגון פרסום מודעה, ניוזלטר ללקוחות  או מאמר, כי זה לא נראה לנו מושלם ואנחנו חוששים מהתגובות של הסביבה. העקביות היא התרופה מספר 1 לדחיינות.העקביות היא המפתח. אם אתם פועלים בעקביות לדחיינות לא יהיה מקום, היא פשוט תתפוגג ותעלם מחייכם. השאלה היא כיצד נוכל להיות יותר עקביים, פחות דחיניים, והרבה הרבה יותר יעילים. כפי שסיפרתי קודם, במהלך עבודתי פיתחתי כלים שעזרו לי להתגבר על הדחיינות ולהשיג הרבה יותר. תחילה למדתי אותם על עצמי ויישמתי והיום הלקוחות שלי משתמשים בהם ונעזרים בהם כדי להיות יותר אפקטיביים ומעשיים ולהשיג הרבה יותר תוצאות. הכלים הללו והתרגילים האלו מיועדים בדיוק לשם כך, להפוך אתכם למבצעי על, לאנשים אפקטיביים ויעילים, יזמים שמיישמים ומממשים את הרעיונות שלהם ויותר מכך.   

 

כלי מס. 1: לדמיין את ההרגשה שאחרי
הדבר הראשון שגיליתי שעוזר לי למנוע דחיינות הוא לדמיין את ההרגשה שאחרי: היכולת לדמיין איך אני ארגיש ומה יקרה אחרי שאני אבצע משימה כלשהי, נותנת לי מוטיבציה לבצע אותה ומונעת דחיינות. למה אני מתכוון? הנה דוגמה שתעזור לכם להבין כיצד להשתמש בכלי הזה: כחלק מתהליכי התייעלות האישיים שלי בעסק ובכלל בקריירה המקצועית שלי, הצבתי לי מטרה לקום בכל יום בשעה 05:30 ולהקדיש את הזמן הזה, עד שכל שאר בני הבית מתעוררים, למחשבה,לכוונון ולהכנה. זמן איכות שלי עם עצמי לקראת יום העבודה שלי. אני כבר יכול לגלות לכם, בינינו, שזה לא קל לעשות. לא פעם השעון צלצל בשעה 05:30 ואני באופן טבעי, באוטומטיות, לחצתי על כפתור ה-snooze , "השהה" ו"השתקתי" אותו.ובכל זאת הייתה לי מטרה ברורה שטומנת בחובה תועלת גדולה לקום מוקדם בבוקר ולהקדיש זמן לעצמי. לא התייאשתי ובעקביות המשכתי לכוון את השעון לשעה 05:30 בבוקר, בכל יום.עם הזמן גילית שאחד הדברים שעוזרים לי לקום תוך דקה שתיים מהמיטה הוא לדמיין את ההרגשה של מה שיקרה אחרי שאני באמת אקום.מה אני מדמיין? אני מריץ במוחי מחשבות על מה יקרה אם אקום, והתשובות שאני מקבל הן שאם אני אקום אז: אני אספיק לעשות מדיטציה ולהתכונן ליום שלי, אני אוכל להתחיל להניע כמה משימות שחשובות להמשך היום, אני אוכל ביחד עם אשתי לטפל בנחת בילדים ולשלוח אותם לבית הספר. כשאני חושב ומדמיין איך אני ארגיש בשעה 08:00 בבוקר, התשובה שאני מקבל היא: אני ארגיש שאני יותר מאורגן ומוכן לקראת היום, אני אתחיל את היום שלי הרבה יותר רגוע, יכול להיות שיש כמה דברים שכבר הספקתי לעשות או לטפל בהם, וכעת אני יותר פנוי למשימות אחרות, אני חש סיפוק ושביעות רצון. כל המחשבות האלו לדמיין את המחשבה שאחרי מעודדות אותי לקום מוקדם ולא לדחות.

 

כלי מס. 2: לעשות פעולות אוטומטיות
עוד כלי שעוזר לי למנוע דחיינות הוא לעשות פעולות אוטומטיות, פעולות שלא דורשות ממני הרבה חשיבה – כך אני מניע את גלגל העשייה. תוך כדי שאני מדמיין את ההרגשה שאחרי שעוזרת לי לקום מוקדם בבוקר, אני מתחיל לעשות פעולות אוטומטיות קטנות, כלומר בלי לחשוב: קם מהמיטה, מצחצח שיניים, מתלבש, ממשיך לעשות פעולות בלי לחשוב. פעולות אוטומטיות הן פעולות שחוזרות על עצמן יום יום, ולכן הן פעולות שאני יכול לבצע בלי לחשוב עליהן, אבל הן עוזרות לי להניע פעולות שאני דוחה. לעתים מתגנבת לה איזושהי מחשבה או תחושה של עייפות, מכוח ההרגל אני מבצע את הפעולות הללו באוטומט ומתחיל את היום , עד שכל שאר בני הבית מתעוררים ומתחילה שגרת היום.אני מודה, לפעמים זה לא קל לעשות, בעיקר בהתחלה, כאשר אנחנו נמצאים בשלב ההטמעה של הפעולות, אנחנו נהיה מודעים אל כל שלב ואל כל פעולה. לסיכום שני הכלים: כדי להתגבר על הדחיינות אני משתמש בשני הכלים האלו: אני גם מדמיין מה יהיה לאחר ביצוע הפעולה ובמקביל אני מבצע פעולות אוטומטיות. כשאני מדמיין איך אני ארגיש אחרי שאני אבצע את הפעולה ומשלב זאת עם פעולות אוטומטיות זה רותם אותי לתזוזה.

 

כלי מס. 3: לגעת בזה!
באופן קבוע אני נוהג לכתוב מסרים ולשלוח אותם באימייל ללקוחות שלי. במסרים האלו יש ערך רב, כלים ליישום וסיפורים שמניעים לפעולה ועוזרים ללקוחות שלי להיות הרבה יותר אפקטיביים. בכל פעם שאני כותב מסר כזה אני מאוד שבע רצון ושמח, אני אומר לעצמי: "איזה יופי! נתת עוד משהו, יש עוד משהו שפרסמת שיכול לעזור לעשרות אלפי אנשים".אני יכול לשתף אתכם, שלמרות שזהו הרגל שאני מקפיד לעשות כבר כמה שנים, לעתים, כשאני מפנה לעצמי זמן להתיישב ולכתוב, קולה של הדחיינות מופיע ואומר לי, "אולי תעשה את זה אחר כך?", "אולי קודם כל תאכל, תישן, תתקלח, תעשה ספורט או תבלה עם הילדים?" למזלי אני כבר מזהה אותה ואומר "עופר, תדמיין שניה אחת איך אתה תרגיש" ואז אני מתחיל לעשות פעולה אוטומטית ובנוסף כדי לא להתחמק מהמשימה שהצבתי לעצמי, אני מתחיל לגעת בזה! אני עוד לא עושה או כותב שום דבר, אבל בינתיים אני פותח את התוכנה לכתיבת המסרים, אני מסדר את המסר ואני מכין את כל ההכנות הטכניות שצריך לעשות. לכאורה הכול מוכן, אבל אני עדיין עומד מול מסך ריק מרצד. כדי להתחיל לגעת בזה, אני חושב על הלקוחות שלי ושואל את עצמי: "אם הם עכשיו עומדים לקרוא מסר ממני עכשיו, איזה מסר יחולל אצלם שינוי?". פעמים רבות רק "לגעת בזה", רק לעשות צעד טכני קטן: לפתוח את המחשב, לפתוח את התוכנה, לעשות פעולות טכניות פשוטות – יגרום לכם להיכנס לעניין ויניע אתכם לפעולה. אגלה לכם סוד… גם בזמן כתיבת הספר הזה שזו תוצאה למרחקים ארוכים, שנדרשתי לגשת אליה כל פעם מחדש, פעמים רבות הייתי עושה פעולה טכנית כמו לפתוח את המסמך בנקודה בה הפסקתי לכתוב, פעולה זו תמיד עזרה לי לחזור לפעולות הכתיבה – צעד ועוד צעד עד שהגיע הרגע שהספר הגיע לידיכם.

 

כלי מס. 4: למצוא מה יעודד אתכם לא לדחות?
כלי נוסף למנוע דחיינות הוא לחשוב על התועלות של הפעולה, הידיעה או המחשבה על התועלות יכולה לעודד אותנו ולהקל עלינו את ביצוע הפעולה.לדוגמא, אחת המחשבות שמעודדות אותי לעשות ספורט היא הידיעה שלאחר הפעילות אני הרבה יותר חיוני ויעיל, במיוחד אם אני עומד לקראת יום עמוס במפגשים עסקיים. עוד מחשבה שמעודדת אותי בהקשר של הפעילות הספורטיבית היא איך אני נראה בעיניי הילדים שלי? אני יודע שההתנהגות שלי משפיעה על ילדיי ולכן אני מקפיד לעשות פעילות ספורטיבית, לשמש להם דוגמה וכך להקנות להם תרבות של עשיית ספורט.חישבו מה יקרה אם תעשו ולא תדחו?אז תזכרו לדמיין את הרגשה שאחרי, לעשות פעולות אוטומטיות ולחשוב מה מעודד אותי לעשות את זה? למה אני עושה את זה? תחשבו על התועלות שזה ייתן לכם… משהו שיגרום לכם לעשות ולעצור את הדחיינות.

 

כלי מס. 5: לעשות 2 פעולות לא נוחות עד 11 בבוקר
כלי נוסף שעוזר לי להימנע מדחיינות הוא לעשות עד 11 בבוקר את שתי הפעולות הכי לא נוחות. איך זה נעשה?כשדיברתי על אפקטיביות תיארתי בפניכם כיצד עליכם לתכנן את היומן שלכם ואת הזמן שלכם מראש כדי שתוכלו להפיק ממנו כמה שיותר. אחד הדגשים היה בתחילת כל יום לקחת זמן עם עצמי,  ולרשום מהן התוצאות שאני רוצה להשיג באותו היום. המשמעות היא לקחת מספר דקות לעצמנו ולרשום ביומן או בפנקס מהן 5 התוצאות שחשוב לי להשיג באותו היום, כלומר חמישה דברים שאנחנו רוצים לקדם כמו למשל לעשות שיחת טלפון חשובה שדחינו שוב ושוב וכדומה.אחרי שעשיתי את התכנון היומי, כלומר אחרי שהקדשתי כמה דקות זמן עם עצמי והחלטתי במה אתמקד היום, מתוך אותן 5 תוצאות שרשמתי שאני רוצה להשיג באותו היום ומתוכן אני בוחר לעשות 2 פעולות שהן הכי פחות נוחות לי, ואני מתחייב לעשות אותן עד השעה 11:00 באותו הבוקר. למה 11:00? כי זה עדיין בוקר וזה נותן לי זמן לעשות זאת אבל עד 11 באותו הבוקר.באחת מהופעותיי בטלוויזיה, בתכנית הבוקר של אורנה דץ בערוץ 10, מאוד אהבו את הכלל הזה שיצרתי, ואורנה דץ שאלה אותי: "למה דווקא לבצע את הפעולות עד השעה 11:00, בבוקר?" ועניתי לה שבדרך כלל היום שלנו מורכב מהרבה פעולות שנקבעו מראש, והשעה 11:00 היא שעה שעדיין שייכת לתחום הבוקר, ואם נבצע פעולה בבוקר זה ימנע מאתנו לדחות את הפעולה לצהרים או לחלק אחר של היום, ואז יש סיכוי גבוה שנדחה את הפעולה אפילו ליום המחרת. היו מקרים שהיו לי שיחות טלפון שהייתי צריך לבצע או הצעות מחיר שהייתי צריך לשלוח ופשוט דחיתי אותן כל פעם מחדש אבל ברגע שהחלטתי שאני מקיים אותם עד השעה 11:00 ויהי מה, גיליתי שההתחייבות הזו מול עצמי עובדת! יתרה מכך, כדי לוודא שאני אכן מבצע את מה שהתחייבתי אליו, לעתים כשזה ממש חשוב לי, או כשאני מזהה שאני דוחה שוב ושוב… אני מכוון שעון לשעה 10:45, אני שם לעצמי תזכורות כדי לוודא שאכן עשיתי את הפעולה שהתחייבתי לעשות עד השעה 11:00 באותו הבוקר.

 

כלי מס. 6: לחשוב על ה"בייבי סטפ" הצעד הקטן הבא ולעשות אותו!
פעמים רבות אנחנו דוחים עשיית פעולה משום שאנחנו חוששים לנקוט בעוד צעדים או בגלל שאנחנו חוששים מהתמונה הכללית הגדולה. אנחנו מדמיינים את השתלשלות הענייניים, מספרים לעצמנו איזשהו סיפור בהמשכים, מה עומד לקרות בהמשך העלילה… ואם זה משהו שאנחנו מפחדים או חוששים ממנו אנחנו נדחה את הפעולה, כלומר חוסר ידיעה מהבאות, עוצרת אותנו מלפעול. לדוגמה, לפני יותר מעשר שנים, כשנרשמתי לקורס המאמנים העסקיים הראשון, התלבטתי רבות האם ללכת לערב המבוא, שוב ושוב דחיתי את ההחלטה, ולא הלכתי, הייתה לי אמונה שאני "איש של ארגון", מה שנקרא, ואני לא אדם שנועד להיות בעלים של חברה. דחיתי את הפעולה משום שהתמונה הכללית, מחשבה כללית שהייתה לי בנוגע להשלכות העתידות, בין אם נכונות או לא, עצרה אותי. רק אחרי שהעזתי לעשות פעולה אחת קטנה, להרים טלפון, לברר ולשאול על מהות ערב המבוא, איך הוא מתנהל ומה קורה בו, רק אז הבנתי שאם אני הולך לערב המבוא, אני לא מחויב, מקסימום אהנה מההרצאה ואקבל ערך וזה מה שעודד אותי להפסיק לדחות.(נכון שזה הוביל לעוד פעולה ועוד פעולה וכל השאר היסטוריה, אך ייתכן שללא הפעולה הקטנה הייתי תקוע במחשבות על ללכת לערב מבוא או לא ללכת וזה היה נדחה ונדחה). הנה עוד דוגמה, מעולם העסקים: נניח שאנחנו נמצאים בפגישה עם לקוח, הפגישה הייתה טובה וקולחת אבל לא קבעתם המשך לשיחה. אתם רוצים להתקדם לשלב הבא, אבל אתם לא עושים שום פעולה משום שאתם חוששים מהתגובה של הלקוח, כאשר למעשה אתם חוששים מהתמונה הכללית הגדולה ולכן דוחים את המשך העשייה בנושא.מה שלא מקדם אתכם ובוודאי פוגע בכם, משום שמבלי לדעת אתם פוגעים במקצועיות שלכם. במקום לחשוב על התמונה הגדולה, מה יכול לקרות, ולהניח הנחות כיצד יתגלגלו הדברים, תחשבו מהו הצעד הקטן שאתם יכולים לעשות, אפילו אם מדובר על צעד פשוט, כמו לשלוח הודעה לאותו לקוח ולהציע לו לדבר ביום ושעה מסויימים. לרוב החששות שלנו, ובעקבותיהם הדחיינות שלנו נובעים מחוסר ידע, ואז אנו נוטים ליפול אל עולם ההשערות וההנחות ולא עושים פעולות. פעולה אחת קטנה, יכולה להשליך אור גדול, אם נעשה פעולה קטנה נקבל עוד ידע סביב העניין, נפסיק לדחות ובטוח נתקדם.

שימו לב, אני לא מדבר על סיטואציה שבדקתם אתמול מה קורה עם ההצעה שלכם ואתם דוחים היום להתקשר שוב, אני מדבר על מצב שאנו פשוט נמנעים מלעשות פעולות כי אנחנו פוחדים ממה יהיה ואיך זה ייראה וכל מיני מחשבות שמשאירות אותנו ללא עשיית פעולה. אני מעדיף לעשות ולו את הפעולה הקטנה ולא לדחות, להשאיר "שולחן נקי" גם אם אבין שפרויקט מסוים לא התקדם אך לא להשאיר זאת במקום של דחיינות.

"כשאתה משפר מעט בכל יום, בסופו של דבר קורים דברים גדולים.אל תחפשו את השיפור הגדול והמהיר – חפשו את השיפור הקטן והמצטבר יום אחר יום!זאת הדרך היחידה לעשות את זה" ג'ון וודן, אחד ממאמני הכדורסל המצליחים ביותר במכללות בארה"ב

 

כלי מס. 7: שימו את היעדים בסביבתכם – להיות בקשר עם התוצאות
בתחילת כל חודש אני נוהג לבצע תכנון חודשי, אני כותב מספר תוצאות אליהן אהיה ממוקד באותו החודש. לאחר שאני מבצע את התכנון החודשי, אני כותב אותם ביומן, כמובן ומעבר לכך אני כותב אותך במקום גלוי, כמו לוח משימות מחיק או לוח שעם. כשאני מודע ליעדים ברמה החודשית, רבעונית ושנתית כל הזמן. ברגע שהדברים כתובים ונמצאים מולנו כל הזמן – זה מניע אותי לעשייה. כאשר היעדים שלי חשופים וגלויים ואני כל הזמן רואה אותם מול עיניי, זה מזכיר לי לעשות פעולות בנוגע אליהם, יתרה מכך זה מגביר את הסיכויים שאפעל הרבה יותר להשגת היעדים הללו, ראשית משום שבאופן לא מודע היעדים הללו מלווים אותי במשך כל היום, ושנית משום שאם לא ביצעתי שום פעולה בכיוונם ואם לא התקדמתי לקראת מה שרציתי להשיג, בכל פעם שאסתכל על היעדים הללו במודע, ארגיש תחושת החמצה וכאב. לדוגמה, אם החלטתי שבחודש מסוים אני אסיים לכתוב עוד שני פרקים בספר, ואני רואה שעד ה-20 לאותו החודש כתבתי אולי 2 עמודים, במקרה זה יכול להופיע כאב והוא יכול להיות זרז משמעותי כדי שאני אבצע את הפעולה. במשרד שלי יש שולחן משרדי גדול ועליו מונח לוח זכוכית שקופה. באופן קבוע אני נוהג להניח מתחת ללוח הזכוכית את רשימת התוצאות החודשיות שלי, כד שזה יהיה מול עיניי כל הזמן, זה לא חומק ממני, זה גורם לי להיות הרבה יותר אפקטיבי ומניע אותי לפעולה. בנוסף, בכל שבוע כשאני מבצע את התכנון השבועי, אני בודק היכן אני נמצא ביחס ליעדים החודשיים שהצבתי לעצמי, האם המשימות והתוצאות השבועיות שאליהן אני מכוון נמצאות בהלימה עם אותם יעדים.  

 

כלי מס. 8: לקבוע "דד – ליין" בדרך מיוחדת
בטח מוכרת לכם התופעה, אתם מתכננים את הפעילות החודשית או השבועית שלכם, אתם כבר מאוד מאורגנים וחשים את עצמכם מאוד יעילים, יישמתם כלים רבים שלמדתם ואתם מתקדמים, ומבצעים משימות ומשיגים תוצאות. ועדיין, פה ושם יש איזשהו יעד או משימה שלא מתממשת. אתם עוברים על היומן ואתם אומרים לעצמכם, "עד סוף החודש אסיים את זה", אתם אפילו כותבים את בהדגשה, כאילו זה כבר קרה, בדיוק כמו שלמדתם – וזה לא קורה. לצערי, אנחנו טובים ביכולת לעמוד בהתחייבויות שלנו כלפי אחרים, אך פחות כלפי עצמנו. מה עושים? הציבו "דד ליין" שימו עוגן לביצוע הפעולה מול אדם עם עוד מישהו שמאוד לא נעים לדחות מולו את הפעולה, כך הדבר לא יהיה תלוי רק בכם והמחויבות לעשייה תגדל. ברגע שאני מתחייב, שיש מחיר שצריך לשלם. זה יכול להיות מחיר רגשי כמו תחושה לא נעימה וזה יכול להיות מחיר כספי ממש, כמו תשלום דמי ביטול שאנחנו נאלצים לשלם.

 

כלי מס. 9: לעבוד עם לו"ז נקודתי.
אני רוצה לחזור על כלי מאוד חשוב שכבר הזכרתי בפרק על ניהול הזמן. הכלי הזה נקרא "לו"ז נקודתי" והוא נועד למקד אותנו בכל שעה במהלך היום, במקרה שאנחנו קצת יוצאים מן המיקוד, דוחים ולא מצליחים ליישם את מה שאנחנו רוצים. במקרה כזה, כל מה שעליכם לעשות הוא פשוט לעצור במקום שבו אתם נמצאים, לקחת דף ריק ולכתוב לעצמכם את הלו"ז הנקודתי לזמן הקרוב. זה יכול להיות אפילו לוז לשעה אחת קלה- "תוצאות לשעה הקרובה" עבודה מול לו"ז נקודתי תגביר את האפקטיביות שלכם ותעודד אתכם לעשות את אותן פעולות שדחינו במשך היום.

 

לסיכום:

מרביתנו נוטים לדחיינות,ותהליך הפרישה מצה"ל עלול רק להגביר זאת,  זה יכול לנבוע מסיבות רבות כפי שציינתי, אנו דוחים כי לא נוח לנו או לא נעים לנו או שפשוט אנחנו לא בטוחים לאן הדברים מובילים. לא תמיד אנחנו מודעים לסיבות הללו אולם אנחנו יכולים להיות מודעים לעובדות בשטח ואם אנחנו מזהים דחיינות עלינו לפעול ולרתום את עצמנו לפעולה, לגייס את עצמנו ולנוע קדימה, למרות הדחיינות.

אני מזמין אתכם לנסות לפחות אחד או שניים מהכלים שהצגתי כאן בפרק, הכלים הם מאוד יישומיים ויכולים לעזור לכם להפסיק לדחות שוב ושוב בעיקר בתקופה של הפרישה מצה"ל בה עליכם לעשות "חישוב מסלול מחדש". תבחרו משהו שלא נוח לכם לעשות ותחליטו שאתם עושים אותו מחר עד 11:00 הבוקר, שימו "דד ליין" שלא תלוי רק בכם לגבי משהו שחשוב לכם לקדם ותשאלו את עצמכם, איך אני ארגיש אחרי המעשה. היפרדו מהתסכול שבחוסר עשייה,  והתחברו לשמחה וההתלהבות שביוזמה.

 

יש לכם הצלחה!
עופר מלמד
עופר מלמד הוא מנטור בינלאומי מבכירי המאמנים העסקיים בישראל – 052-4296629
מזה כ 10 שנים , בעלים ומנכ"ל של חברת "מלמד לתוצאות" ויוצר "שיטת המכלול" להתפתחות עסקית.

מומחה למניעת דחיינות, ניהול זמן, סדר וארגון והגברת יעילות בתוצאות שלך. מוזמנים לקבל כאן במתנה פרק מתוך רב המכר: "תוצאות כאן ועכשיו" מאת עופר מלמד

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

בלוג

CV (קורות חיים) ב360 מעלות

כידוע מידי חמישי מזה כמעט 12 שנים אני מקיים יום קבלה בקהילה ללא עלות, באהבה וכמה פעמים שכל אחד/אחת צריכיםהפורש/ת הצעיר/ותיק יכולים לבחור האם ירצו

קרא עוד »
×