העברה אפקטיבית של מסר

תקשורת בינאישית אפקטיבית, נוצרת כאשר קולט המסר הבין את כל דבריו ואת כוונותיו של מעביר המסר, בדיוק כפי שהתכוון אליהם, מעביר המסר. במידה ומקבל המסר, הבין משהו אחר מכפי שהתכוון מעביר המסר, הרי שנוצר "קלקול" בתקשורת ואין העברה אפקטיבית של המסר או במילים אחרות זו אינה תקשורת אפקטיבית. האחריות להעברת המסר בצורה אפקטיבית, חלה במלואה, על מעביר המסר ולרוב זהו גם האינטרס של מעביר המסר, שמסריו יועברו בצורה אפקטיבית. מימדים בתקשורת בין-אישית אפקטיבית דיבור- זוהי המיומנות להציג מושגים ורעיונות, בצורה מובנית, עקבית והגיונית. דיבור יעיל, הוא פועל יוצא של היכולת שלך להשתמש בשפה של הזולת ולהתאים עצמך לעולם המושגים שלו. "חיים ומוות ביד הלשון" כבר נאמר- ולא בכדי. המילים בהן אתה משתמש, יש להן משמעות ויש בכוחן להשפיע באופן רצוי או לא רצוי ובאופן מקדם או לחילופין, פוגע ומעכב. מכאן החשיבות של בחירת המילים "הנכונות" ושימוש מושכל ויעיל בהן.

הרכב את המשקפיים שלך, על עיני הקהל שלך

הקשבה- שונה משמיעה. שמיעה הנה פעולה פיזית, אוטומטית ואפילו פאסיבית, מבחינת השומע. הקשבה, לעומתה, יש בה "כוונה" ויש בה החלטה של המקשיב. הקשבה היא תהליך פיזי, נפשי ורגשי, בו מפעיל האדם את עצמו בכדי להתרכז ולחפש אחר המשמעות של המסר המועבר לו ע"י אחרים. ככל שאדם משתמש ביותר "איברי קליטה" כך יתפס המסר בצורה אפקטיבית יותר (לדוגמא- הקשבה יחד עם קשר עין). הקשבה גם מסייעת בידיו של הדובר, לקבל היזון חוזר ממקבל המסר- ולוודא כי זה הבין דבריו כפי שהתכוון אליהם הדובר.

דימוי עצמי ומודעות עצמית- בכדי לייצר תקשורת אפקטיבית, רצוי שהפער בין הדימוי העצמי המציאותי (מה אני באמת) לבין הדימוי העצמי האידיאלי (מה אני חושב שאני), יהיה קטן.פער גדול בין שני אלה, יש בו פוטנציאל ליצור קלקולים בעת העברת מסר. לדוגמא: אתה חושב שאתה מדבר קצר ולעניין, אך האחרים סבורים שאתה "דברן" ולא ענייני.

התמודדות יעילה עם רגשות- זו מאפשרת ביצוע ברמה גבוהה גם במצבים בהם אתה ו/או אחרים כעוסים, מתוסכלים או מתוחים. לצורך כך עלייך להיות בעל יכולת לבטא את רגשותיך ואת רגישויותיך, באופן יעיל עבורך. אדם אינטליגנט רגשית, מסוגל להשפיע על רגשותיו של בן שיחו, ובמיוחד על רגשות שליליים. לדוגמא- הרגעה וריכוך כעס של האחר, הנתון בסערת רגשות.

מסרים בלתי מילוליים- מרבית המסרים החשובים ביותר הם בלתי מודעים ומועברים בעת שיחה באמצעות שפת הגוף והקוליות. "שפת הגוף" כוללת: לבוש, תסרוקת, אסטטיקה וריח, בחירת הצבעים, תנועות ידיים ורגליים, מימיקה, מחוות גופניות שונות, צורת הישיבה והעמידה, תנועת הגוף, לחיצת- יד ומרחב טריטוריאלי. כל אלה ועוד, בעלי ההשפעה הרבה ביותר (מעל 50%)- על הרושם שאנו יוצרים (וקולטים מהאחר).הקוליות מתייחסת לגובה קול- קול נמוך משדר שליטה במצב ובטחון. קול גבוה עלול לשדר עצבנות, חוסר שליטה וחוסר בטחון. טון דיבור- יכול להישמע נחרץ או מתנצל, תקיף או פאסיבי. קצב דיבור-יכול לנוע בין מהיר ושוטף ואז משדר דינאמיות ונמרצות (ואף עצבנות) ועד איטי, הנתפש כחסר עניין ובלתי משכנע. שטף הדיבור- דיבור מקוטע מעביר מסר של הססנות, בעוד שדיבור בשטף משדר בטחון שכנוע ואמינות. חיתוך דיבור, אינטונציה, ניגון וצרידות- כל אלה חלק מהקוליות שהשפעתה ניכרת ביותר (קרוב ל 40%), על האופן בו האחר מתייחס אלינו ואל דברינו.

אמפטיה- זוהי היכולת להכיר בנקודת המבט הייחודית של האחר, תוך מתן לגיטימציה לנקודת מבט זו ונטרול השיפוטיות והביקורת שלנו.אמפטיה היא היכולת להקשיב ולהבין את האחר, אך ע"י הישארות במרחק מסוים ממנו. זהו ההבדל שבין "הזדהות" ו"אמפטיה". הזדהות נוצרת כאשר יש חפיפה מלאה בין אדם לזולתו, כניסה מוחלטת "לנעליו". אמפטיה לעומת זאת- היא הקשבה לאחר וניסיון כן להבין את עמדתו, אך תוך השארות של המקשיב, "בנעליו" שלו עצמו.אם להשתמש בדימוי מעולמם של הדייגים- הרי שאמפטיה היא כאשר הדיג חושב כמו דג ולא כמו דיג, בבואו לדוג. כשאתה הולך לדוג, תחשוב כמו דג ולא כמו דייג

פתיחות- היא יכולתו של אדם להגיד לאחר באופן גלוי ומבלי לפגוע, מה הוא חושב ומרגיש. זוהי מיומנות הדורשת בטחון עצמי רב ונובעת משילוב של יושר ו"דיפלומטיה". שימוש יעיל בה, מאפשר פיתוח יחסים המבוססים על אמון בהם אתה לא רק אתה לא רק "נותן" אלא גם "מקבל"- אתה לא רק מעביר מסר אלא אתה אף מקבל מסרים (גלויים וישירים או סמויים ועקיפים) ותקשורת בינאישית איכותית, כמו גם יכולות פרזנטיטיביות, נשענת על הדדיות במסרים- קליטה והעברה. פתיחות היא גם היכולת שלך להקשיב לעמדות, דעות ומסרים שאינם בקנה אחד עם עמדותייך, בסובלנות ובכבוד.

הפרעות היכולות לפגוע באפקטיביות העברת המסר
ישנם "מעצורים" או קלקולים היכולים לחבל באיכות העברת המסר והם יכולים לאפיין הן את מעביר המסר והן את מקבל המסר.

* אנו שומעים מה שאנו מצפים לשמוע.
* פערים גדולים בין מעביר המסר למקבלו.
* רצון למצוא חן או מאידך, זלזול.
* מהימנותו של מעביר המסר, בעיני המקבל.
* מצבו הרגשי של השולח בניסוח המסר ושל המקבל בקליטת המסר.
* נעימת הדיבור וחיתוך הדיבור.
* חוסר סובלנות ודעות קדומות.
* רצון לנצח בכל מחיר (מאבקי שליטה).

מאת שירי אברהם סהר,מנכ"ל מעגלים שלובים מהמובילים בנושא זה בארץ.
עוד על פרזנטציה והעברת מסר תוכל ללמוד בסדנת קו הזינוק ,בסדנה תתנסה/י גם בהעברת מסר
אל מול מצלמה בתחילת ובסוף היום כך שתוכל/י בקלות רבה לזהות את השיפור בכלים נרכשים אלה.