כל מי שמדבר מול קהל, יודע שקשה לתפוש את תשומת הלב של הקהל לאורך זמן. למעשה, זה רק הולך ונהיה קשה יותר ויותר. הסיבה לכך פשוטה – בעידן הדיגיטלי הקשב שלנו הולך ויורד! לפני כ- 15 שנה בדקו במחקר בארה"ב קשב של קהל, וגילו שבממוצע בכל 7 דקות הקשב של הקהל יורד, גם אם הקהל התחיל בקשב מלא והמרצה היה מסקרן ומעניין.
מדוע 7 דקות?
אחד ההסברים היה, שבעידן הטלוויזיה (שנות ה- 90, המועד בו נערך המחקר) יש לנו פרסומות בכל 7 דקות בממוצע. כלומר, אנחנו לא צריכים באמת להתרכז במשך חצי שעה, שעה כשאנחנו רואים טלוויזיה, אלא מאפשרים לנו לקחת הפסקה קצרה כל 7 דקות להתרעננות ול"הקפצת" הקשב שלנו.
זה היה בעידן הטלוויזיה. היום אנחנו בעידן האינטרנט. אם בעידן הטלוויזיה התרגלנו "לזפזפ" מתכנית לתכנית, היום אפילו לא צריך "לזפזפ" – הכול במקביל! כשאתם עובדים על המחשב, יש לכם מספר מסכים פתוחים במקביל – "גוגל", "יוטיוב" "אאוטלוק", קובץ ה"וורד" שאנחנו בדיוק עובדים עליו, "סקייפ", "פייסבוק"…כל רגע קופצת לכם הודעה ב"אאוטלוק" או "טוויט" מ"טוויטר" – כך אנו רגילים לעבוד!
עכשיו תחשבו כמה קשה, בעידן דיגיטלי, לדבר בפני אנשים פנים אל פנים, באופן "אנלוגי", ולתפוש את הקשב שלהם לאורך זמן… אז מה עושים?
במונח המקצועי קוראים לזה "שבירות". עושים "שבירות" תוך כדי הדיבור, ואז "מקפיצים" את הקשב של הקהל.
בממוצע, יש לעשות "שבירה" כל 7 דקות (רמז – הפסקה למעלה…)
מה זה "שבירות"?
סימולציה או הפעלה של הקהל מעלה את הקשב של הקהל חזרה ל- 100%.
הצגת סרטון קצר מעלה את הקשב של הקהל חזרה ל- 100%.
פנייה לאדם כלשהו בשמו מעלה את הקשב שלו חזרה ל- 100%.
שיתוף של הקהל ושאילת שאלות מעלה את הקשב של מי שענה או חשב על התשובה חזרה ל- 100%.
בדיחה או סיפור מעולם התוכן של הקהל מעלים את הקשב בכמה עשרות אחוזים.
ויש גם מילים, שברגע שאומרים אותן, אוטומטית – ללא קשר להקשר בו הן נאמרו – הקהל מתעורר.
על קצה המזלג, אחלק את המילים לקבוצות –
הקבוצה הראשונה – מילים "צבעוניות" – "סקס", קללות למיניהן, שימוש בשמות סלבריטאים כמו "בר רפאלי", מלים גסות
הקבוצה השנייה – מילים שמדגישות את המסר – "חשוב", "מדהים", "סוד", "מעניין" ועוד (לדוגמה – "יש לי משהו חשוב לומר לכם").
הקבוצה השלישית – מילים מעולם התוכן של הקהל – המקצוע שלהם, המקום בו הם נמצאים, האירוע שמתקיים, וכו' (לדוגמה, בהרצאה לרואי חשבון, כל אזכור של המילים "רואי חשבון", "ראיית חשבון" או "רואה חשבון" יגרור התעוררות מיידית של הקהל).
והקבוצה הרביעית – מילים שמתמרצות את הקהל – "מתנה", "הטבה"; לעובדים – "בונוס", "טיול", "אופציות", "משכורת". ללקוחות – "מבצע", "חינם", "זול", ועוד.
שימוש בכל מילה שכזו יוצרת "שבירה" של הקהל ומקפיצה את הקשב שלו בכמה עשרות אחוזים.
הבנתם? עכשיו תקשיבו טוב טוב, יש לי משהו מאד חשוב לספר לכם …
עו"ד יניב זייד, מומחה בינלאומי לשכנוע, מנכ"ל חברת "אמנות השכנוע", מחבר רבי המכר "לדבר בפני קהל", "לדבר בפני לקוח" ו"לעשות כסף באינטרנט",
יועץ עסקי ומרצה לשיפור יכולות הדיבור בפני קהל, השיווק, המשא ומתן והשכנוע. עורך דין, כלכלן ודוקטורנט למשפטים בהשכלתו.
בקרו באתר והירשמו לרשימת התפוצה
שם תקבלו גישה מיידית ובחינם לתכנים חשובים אשר יגדילו את הכנסותיכם!"
