עם הפרישה מצה"ל עומדת בפניך שאלה מרכזית אחת בתחום הקריירה,מהי ההצלחה במונחים אזרחיים ואיך לעזאזל משיגים הצלחה. ובכן..הדרך אל ההצלחה רצופה אתגרים, כל מי שטעם את טעמה של ההצלחה יודע זאת. רבים מאיתנו שואלים את עצמם, "איך הוא עשה את זה" כשהם פוגשים במטאורים בעולם העסקים בפרט ובאנשים מצליחים בכלל, ומודים בינם לבין עצמם "יש לו את זה"…מהו הדבר ה"זה" שמבדיל בין אלו שעשו זאת בגדול לבין אלו שמדשדשים בביצת הבינוניות?!ומה יכול לעשות מי שעורך בדק בית, ומעוניין לקדם את עצמו, לקראת השנה החדשה?
איילת פדה גולדשטיין, אילנה נוה מצוות פדה מציעות שינוי גישה כמתכון להצלחה; לעיתים קרובות יש לגישה שלנו השפעה רבה על השגת השאיפות והמטרות שהצבנו לעצמנו,במרבית תחומי החיים כגון: בריאות, משפחה, עבודה, חברה וכיו"ב. הספרות המקצועית מדברת על המונח מחוללות עצמית = Self – efficacy . את המונח טבע בנדורה והוא מתייחס לאמונה שיש לאדם ביחס ליכולת שלו לבצע משימה כלשהי. אמונתו של האדם נרכשת בהדרגה במשך חייו באמצעות רכישת מיומנויות בתחומים שונים כגון: החברתי, קוגניטבי, פיזי ולשוני. לא מדובר כאן ביכולת ממשית אלא באיך תופס האדם את היכולות שלו, בהערכה שלו את עצמו, כך שכל שהעניין הוא סובייקטיבי לחלוטין.בני אדם בעלי תפיסת מסוגלות גבוהה מאמינים ביכולת שיש להם להשפיע על חייהם. אנשים אלה הם עלי מוקד שליטה פנימי, ביצועיסטים – בעלי יכולת להוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל בצורה מהירה וממוקדת. הם אופטימיים ומממשים את עצמם. אנשים אלו יצפו לתוצאות חיוביות ממעשיהם וגם אם התוצאות שיתקבלו בפועל לא יתאמו את ציפיותיהם, הם ימשיכו לנסות.
קיימים ארבעה מקורות לפיתוח מסוגלות עצמית:
1. התנסות מוצלחת בהשלמת משימות – התנסות אישית מוצלחת, ללא מתווכים חיצוניים – כך שניתן לייחס את ההצלחה לעצמך, תורמת לתחושה טובה של מסוגלות.
2. צפיה בהתנהגות אחרים – כשאחרים מבצעים משימה כלשהי בהצלחה, והדבר נראה לנו בר ביצוע – עולה תחושת המסוגלות שלנו.
3. שכנוע מילולי – העברת מידע מילולי לגבי יכולתנו לבצע משימה, על ידי אדם הבקיא בתחום.
4. עוררות רגשית – הפרשנות הניתנת לתחושות הרגשיות לפני המשימה. לעיתים מפרשים אנשים את העוררות הפיזיולוגית המתבטאת בחולשה, כאבי בטן והתרגשות כחוסר יכולת להתמודד, פירוש זה משפיע על ההתמודדות והסיכוי להצליח במשימה.איילת פדה גולדשטיין מנכ"לית פ.ד.ה מתארת לדוגמא מחקרים, שהראו שאנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית או אתגרית, הגורמת לעוררות רגשית, עלולים לפרש עוררות זו כמשיכה לבן/בת המין השני הנקרים בדרכם.
בהקשר זה טיפ יישומי למנהלים חונכים / להורים; חשוב להבין את משמעות המושג ולהניע את העובדים החדשים ובוודאי שאת ילדיכם לרכישת מסוגלות עצמית שכן בכך תסללו את דרכם להצלחה. חשוב כהורים וכחונכים, לבנות את תחושת הערך העצמי של הילדים / העובדים ולתת להם כלים להתמודדות עם אתגרים ומשימות; צרו עבורם התנסויות טובות, על ידי הבניית דרגת הקושי במשימות באופן הדרגתי, כך שתיצרו עבורם חווייות הצלחה בכל משימה התפתחותית. עבדו עמם כצוות, תנו להם לצפות בכם מבצעים משימה תוך המשגתה באופן פשוט וברור, הדגישו וחזקו את תחומי היכולת שלהם, לימדו על הקשיים שלהם ועודדו שיח פתוח ותומך. הדגישו בפניהם כי הם יכולים ללמוד ולהתקדם, ועזרו להם לתרגם את הרגשות שהמשימות מעוררות בהם.
מושג נוסף התורם להבנת השוני בין צליחת אתגרים והשגת מטרות לבין כישלון במשימות, הוא המשפט השגור בפי רבים מאיתנו "נבואה מגשימה את עצמה" או בשמו הנוסף "אפקט פיגמליון". מושג זה מתייחס לכך שתפיסה ושקפת העולם שלנו לגבי הדברים יוצרת חיזוי שעלולי להיות מטעה. החיזוי המטעה עשוי להשפיע ולעורר התנהגות חדשה שתתאים מבחינה לוגית ותגרום לתפיסה המוטעית הזו להתגשם. אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא קריסתו של בנק גדול בארה"ב בשנת 1932. פרצה שמועה (מוטעית) שהבנק הנודע על סף פשיטת רגל. הלקוחות ההמונים שינו את תפיסתם וכיוון שפחדו לאבד את כספם ביקשו למשוך אותו – עקב כך הבנק אכן התמוטט והנבואה הגשימה את עצמה! הבנת שני המושגים הללו ושילוב נכון ביניהם יכול להוות את המתכון להצלחה.
כיצד ניתן לבצע זאת הלכה למעשה?! ישנם מספר דברים שעשויים לעזור ולהביא אותנו למקום אליו אנו רוצים להגיע:
הגדרת שאיפות – הגדר לעצמך לאן אתה רוצה להגיע וסלול לעצמך את הדרך לשם. קבע לעצמך מטרה וצור לעצמך תוכנית עבודה הכוללת לו"ז משוער. העלה את הדברים על הכתב והשתדל לרדת לפרטי פרטים, כך שתוכל להרגיש ולחיות את המקום אליו אתה רוצה להגיע. אל תפחד לעשות את הצעד הראשון – מרגע שהחלטת ויצאת לדרך השמיים הם הגבול. אל תפחד לפעול, זכור תמיד שמי שלא מנסה לא מצליח. אם לא תעשה אין סיכוי שמשהו יקרה!
אל תפחד מכישלון- גם אם לא תצליח, תראה בניסיון דבר שיקדם אותך ויוביל אותך למקום טוב יותר. לפחות בפעם הבא שתנסה תצא לדרך עם כלים חדשים שיעזרו לך להגשים את המטרה. איילת פדה גולדשטיין, מנכ"לית פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה מספרת כי הדבר גם הוכח מחקרית; מחקרים שנעשו על היזמים הגדולים שהצליחו, הראו שלמרות שהם נכשלו מספר לא מבוטל של פעמים, הם התמידו והמשיכו לנסות.
מחשבה חיובית ואופטימיות – לפני כל אתגר או משימה קח שאיפה עמוקה ומקד את עצמך בהיבטים החיוביים, צא לדרך בתחושה שעשית זאת! חשוב לעודד רגשות חיוביים שיובילו לאמונה בהצלחה, ולדכא את המחשבות השליליות והתירוצים כגון: "אני לא אצליח", "אין סיכוי שאעבור את זה", "זו תקופה לא טובה" וכו'..
איילת פדה גולדשטיין אומרת, כי את הקשר בין הגישה לאחוז ההצלחה בביצוע משימה, ניתן להדגים מנתוני טבלה שנערכה במרכז ההדרכה האולימפי בארה"ב. על פי נתוני הטבלה ככל שהגישה של מבצע המשימה בכניסה למשימה שלילית יותר אחוזי ההצלחה שלו נמוכים יותר, ולהיפך. למשל מי שניגש למשימה ומצהיר "לא אעשה זאת" אין סיכוי שיצליח במשימה, קרי 0% הצלחה. לעומתו, מי שניגש למשימה ואומר – "אני חושב שאולי אני יכול לעשות" מגדיל את הסיכוי ל – 50 אחוזי הצלחה, זה שאומר "אני יכול לעשות זאת" מגדיל את סיכוייו ל – 80% ומי שאומר עשיתי זאת, אכן יעשה זאת, סיכוייו לביצוע הינם 100%.
לסיכום,אומרת אילנה נוה, חשוב לזכור ששינוי בתפישה שלנו את מושג ההצלחה והדרך אליה הוא גורם חשוב, לכן אם אתה רוצה להצליח ב – 100% אל תאמר "אני לא יכול", אל תאמר "אני רוצה", גם אם תאמר "אני יכול לעשות" לא בטוח שתגיע לסוף הדרך, אמור : עשיתי זאת!
בהצלחה!
חברת פ.ד.ה – יעוץ ארגוני והדרכה, 052-8820363
