בחינת השקעות בחו"ל

אנו משקיעים כסף כדי לייצר כסף נוסף או לפחות כדי לשמר את ערך הכסף. ישנם ערוצי השקעה רבים. חלקם הגדול נמצא מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

השקעות בחו"ל מרתיעות רבים. בעולם גלובלי ראוי לבדוק את ההזדמנויות הקיימות בכל מקום, ובתנאי שזה נעשה בתהליך מסודר תחת שיקול דעת, וחשוב מכך – עם עזרה מקצועית של עורך-דין / רואה חשבון ובעיקר בבעלי ניסיון.מאמר מקצועי זה ישפוך אור על מערכות השיקולים וקבלת ההחלטות בנושא השקעות בחו"ל.

מערכת השיקולים לבדיקת כדאיות השקעה דומה לתהליך בחינתה בארץ, אך קיימים מספר גורמים המשפיעים על השיקולים, מעצם המקום:
– תרבות הצריכה המקומית.
– מערכת מיסוי מקומית.
– השפעת המרחק על יכולת תפעול הנכס.
– מערכת החוק המקומית.

ניסיתי לרכז עבורכם מעין רשימת תיוג של המרכיבים אותם יש לבדוק בעת בחינת כדאיות השקעה.
חשוב להבין שכמו כל השקעה, ראשית יש ללמוד את מרכיביה, לנהל מפת סיכונים ולנסות לאתר להם מענה.
ארבעה מרכיבים עיקריים בתהליך הבחינה ובסדר הבא:
– בחינה כלכלית.
– בחינה תפעולית.
– בחינה משפטית.
– בחינה אישית מנטאלית.
לאחר בדיקת כדאיותה הכלכלית של ההשקעה, יש לוודא את רמת הביטחון של ההשקעה – התפעול ההכנסות והתקבולים – באמצעות המנגנונים המתאימים.

הסעיפים, או המודל, המוצג להלן, הוא בסיסי בלבד ואינו יכול לכסות כל תרחיש. אך הוא יכול לשמש אתכם כמורה דרך בסבך הנתונים והתמונה הכללית. חשוב לגשת באופן מפוכח לתהליך מעין זה, להתייעץ עם מקורבים בעלי ניסיון (זהירות: לרוב מקורבים אינם מעודדים השקעות שאינן מוכרות להם. שימו לב!) ולבסוף להשלים את העסקה עם עורך דין הבקיא בתחום הספציפי ורואה חשבון המתמחה במיסוי בין-לאומי.
בחינה כלכלית:
תשואה – השקעה, מקורה ברצון להרוויח כסף. כך יש לבחון את כדאיותה (ישנם יוצאי דופן – לא אעסוק בהם כאן, אך כן אכוון אותם לסעיף האחרון העוסק בהבטחת השקעתם). בעת חישוב התשואה יש לשקלל את כלל המרכיבים הרשומים להלן:
א. תרבות מקומית לצריכה (תרבות צריכה, פוטנציאל צרכנים/שוכרים, הגירה חיובית, מגמות תקופתיות). את התרבות המקומית ניתן ללמוד ממסמכים ואתרי אינטרנט (ממשלתיים, מוניציפאליים, "יד2" מקומית ומאנשים המכירים את המקום.
ב. הכנסה צפויה – נתון מספרי גולמי ממנו נקזז את הסעיפים הבאים.
ג. הוצאות ראשוניות וקבועות כגון – רו"ח, עו"ד, נוטריון, מס רכישה וכו'.
ד. עלות תפעול שוטף – חב' ניהול, חב' אחזקה, ביטוח, השתתפות עצמית, קופה משותפת וכו'.
ה. הוצאות מימון – סעיף זה בא לידי ביטוי פעמיים בחישוב: פעם אחת כהוצאה, פעם נוספת כהוצאה מוכרת לצרכי מיסוי.
ו. מיסוי – מוניציפאלי, מקומי, בישראל, אמנות מס, הוצאות מוכרות לצרכי מס, פחת.
ז. מטבע
עליית ערך – מעבר לתשואה התקופתית ישנו מרכיב עליית ערך בנכסים מסוגים שונים.
אורך חיי המיזם/נכס – לא כל ההשקעות הן נדל"ן. וגם בתחום זה, אין דינו של בית בסגנון אלטבאו בברלין כדין וילה בארה"ב העשויה עץ (האיכותי ביותר שישנו). אין דין דירה, הנותרת על כנה שנים רבות כדין מתקן סולארי אשר אורך חיי הפרויקט שלו הם 15-20 שנה.

בחינה תפעולית ובחינה משפטית:
בטחונות – זהו סעיף מהותי בשיקולים להשקעה בחו"ל. הפעילות מול גופים לא מוכרים, מערכת חוקים לא מוכרת, לעיתים במורכבות חוזית רבה מחייבת שימוש בעורך דין ורואה חשבון הבקיאים בתחום בו אתם מתכוונים להשקיע. אלו, תפקידם לעשות שימוש במנגנונים השונים הקיימים בכל מדינה ובעולם העסקים, כך שכספכם יובטח, ההסכם ימומש והרווחים יתקבלו. להלן קיבוץ הביטחונות והמנגנונים ל 4 קבוצות כרונולוגיות בעסקה:
א. בטחונות בתשלומים – (הכוונה לתשלומי ההשקעה) יש לוודא כי הכסף אותו אתם מעבירים מגיע לייעודו בלבד, בזמן הנכון (כל יום שהכסף לא אצלכם אתם מפסידים מערכו). מומלץ להשתמש במנגנונים שונים כגון (בהתאם למיזם): חשבון נאמנות, רכישת ציוד ישירות מספקים, מנגנון LC, קבלת ערבות אישית בתרחישים מסוימים וכו'.
ב. בטחונות ברישום הבעלות או בקביעת הבעלות – יש לוודא כי הנכס/המיזם נרשם בבעלותכם, או כל מנגנון אחר המבטיח את בעלותכם על הכסף ועל קבלת ההחלטות בנכס. דוגמאות: רישום בטאבו, פתיחת חברה מקומית, ניהול ע"י מוטב וכד'.
ג. בטחונות בתפעול וקיום הכנסות – יש לבדוק כיצד יתופעל הנכס/המיזם. מיהו/מיהם המטפלים בנכס/מיזם. מהי מחויבותם? האם יש לכם או לחב' התפעול באמת את הכלים לשלוט בתפעול. האם קיימות מערכות /טכנולוגיות המאפשרות שליטה מרחוק בעבודתו התקינה של הנכס/המתקן. דוגמאות: חב' ניהול לנכס, חב' אחזקה למתקן, מערכת ניטור מקוונת למתקן סולארי, העסקת פיקוח וכד'. האם ישנה אפשרות להכנסה חליפית מאותו הנכס במקרה ולא יהיה מנוצל.
ד. בטחונות בתקבולים – מהו המנגנון לוודא שאכן ההכנסות תגענה לחשבון הבנק שלי? מהו חשבון הבנק שלי?

לאחר איתור כלל הנתונים ובחינת האפשרויות העומדות בפנינו מבחינה חוקית-משפטית אנו יכולים לארגן אותם בשיטתיות על פי מודל ניהול סיכונים: כלל הסעיפים לעיל הן למעשה מרכיביה של טבלת ניהול סיכונים שנכון לנהל. טבלה זו מאפשרת לנו להבין את הסיכונים, הסיכויים להצלחה או כישלון ולתכנן מענה לסיכונים צפויים.התפקיד החשוב של תהליך ניהול סיכונים הוא, לשכנע את עצמך או את המשקיעים, מדוע כן לצאת לדרך מאחר והוא נותן לנו או למשקיע תחושה של שליטה במיזם או במרכיבי העסקה. מבלי לבצע ניהול סיכונים, קבלת החלטה לוותר על העסקה היא רק עניין של זמן.הכלי לארגון ניהול סיכונים הוא טבלה של ניהול סיכונים: