"החלילן מהמלין"

סיפור עממי גרמני בעל מספר גרסאות .
בסיפור השלדי מסופר על עיירה ששרצו בה עכברושים ויום אחד הגיע לעיר חלילן שהבטיח לסלקם תמורת תגמול כזה וכזה.
וועד העיירה נתן את הסכמתו לעסקה והחלילן הפליא בנגינתו, העכברושים יצאו מהמחילות ונהו אחריו עד שהביא אותם לנהר – שם טבעו .
החלילן חזר לעיירה בתקווה לקבל את שכרו אבל פרנסי העיר התכחשו אליו.
או אז – החלילן חזר וניגן בחלילו והפעם היו אלה ילדי העיירה שנהו אחריו והחלו מתרחקים אל האופק.
נזעקו פרנסי העיר, קראו לחלילן , שילמו את שכרו, ביקשו את סליחתו וחזרו מאושרים עם הילדים לביתם.
***
אז זהו -שלא!!
זה לא באמת היה הסוף ברוב הגרסאות אלא סוף עצוב יותר כאשר הילדים נעלמים עימו לנצח.
פרנסי העיר לא נמלכו בדעתם, נאחזו באגו ולא עצרו את ההדרדרות בזמן.
*
חלילו של אותו חלילן היה חליל רגיל .
אבל הצלילים שאותו חלילן הצליח להפיק ממנו היו הכשרון המנצח שלו .
כך גם מחנכים, רבנים, מנהיגים, מנטורים מורים ומובילי דעה .
חשוב שיהיו כריזמטים, חשוב שיטעו תקווה,
אבל שיובילו תמיד את "הקהל השבוי בצלילים" למקומות טובים ואליהם בלבד.
ושהסוף יהיה קרוב יותר לדפ'א א' לעיל.
סופש נעים ובשורות טובות.