לפעמים שלא נעים

בערב יום הזיכרון עברתי ביישוב שלי ליד "פרלמנט" של קשישים נחמדים .
אחת הנהגות שאלה את "הפרלמנט" אם יש כאן פקחים ..
אחד מהם ענה לה שתנוח דעתה וכי ביום הזכרון אין דוחות.
כמה דקות לאחר מכן ראיתי את הפקח מסתובב ושאלתי אם זה נכון – "כמובן שלא" חייך והמשיך לדרכו.

החבר "פרלמנט" הזה קצת מזכיר לי את המקומיים בתאילנד שעל הכל עונים yes!!
אתה יכול להגיע למקומות שלא חלמת עליהם אם אתה שואל תאילנדי מזדמן.
הם פשוט לא מסוגלים לומר "לא", או "לא יודע" או "לא מדבר אנגלית" –עניין שבתרבות..

תכלס
לפעמים אנשים זקוקים להכוונה בכל תחום
אז אם אנו לא יודעים – מוטב אולי פשוט לומר להם זאת.
ואם אנו לא יודעים – אבל יודעים מי יודע- להפנות הלאה.
ואם אנו לא יודעים בכלל אז להפעיל "חבר טלפוני"
או
להיפרד לשלום ולאחל לו הצלחה