חברתי, עסקי ומה שביניהם

אחד הטיפים בהרצאה שלי על "חשיבה עסקית מנצחת" הוא הסדרת היחס לכסף בעולם העסקים.
אחרי 22 שנה ומעלה של תרומה למדינה ושכר קבוע ופורמלי מי שיוצא לעולם העסקי פרטי חייב ל"תמחר עצמו מחדש" .
אין באמת לפורש.ת ממוצע את הכלים לעשות זאת ולכן ,ברוב המקרים יגיבו לכוחות השוק (לפחות אלה שיבחרו להיות שכירים בשורת תקן הראשונה).
*
מאידך אלה שהולכים לעולם העסקי כעצמאים יפגשו כמעט בוודאות במעלה הדרך בדילמות הבאות:
@ נעים..לא נעים
@ מגיע לי .לא מגיע.
@ שרות מסה . שרות בוטיק
@ זול או יקר.

הפתרונות רבים – ומתאמים אישית לכל אחד בדיוק כמו טביעת האצבע השונה מאחד לאחר..
בקורס "יזמות וחשיבה עסקית" של ביטחונט שילבנו גם חלק מנטלית שעוסק בסוגיה.
מה שאני נוהג להציע ל"כוחותינו" המוכשרים, הצנועים בגישתם והמלאים ברצון לנתינה-
הוא מנגנון פשוט שיכול להסדיר להם את ה"דיסונסים" במידה וקיימים .

"חברתי. או..עסקי (ובהחלטה מראש)

הכוונה לעשות עבודה עם עצמך ולמפות:
מחד- אילו שרותים או פעילויות הם בבחינת תרומה לקהילה.
מאידך- ממה נרצה להרוויח!

למה צריך גם להרוויח???
כדי לחיות טוב יותר, להתפתח כלכלית, לעזור לילדים ולבנות תשתית טובה לגיל השלישי ואפילו כדי להחזיר חלק לקהילה. .
*
אחת שנעשה את החלוקה הזו בראש, ברגש ובפרקטיקה – נרגיש נוח יותר ביחס לכסף .
יהא יותר נוח לבקש תשלום, נהא שלמים יותר עם ההחלטות ולא תהא לעולם תחושת החמצה (רק כי בחרנו מראש).
*
דוגמא טובה היתה באחת ההרצאות כאשר פורש סיפר שהוא באמת חושב לפעול כך בדיוק במודל זה בעסק שהוא מקים (הנדימן).
"אני לא אגבה תשלום על עבודה מניצולי שואה" אמר..
ואז איתגרתי אותו ב"מתיחת תודעה קלה" ושאלתי האם כאשר יתקן דבר מה בבית זה ביישוב סביון ויגלה בסוף שהלקוח ניצול שואה..
כיצד יפעל אז?
ענה לי אותו פורש ללא היסוס כי מבחינתו אם החליט שניצול שואה לא ישלם – גם ניצול עשיר לא ישלם.
בעיני יופי של תשובה!! כזו המתאימה לערכים שלו וגם לעקרונות הפעולה אותן טבע בחזון העסק.
*
סיכום ביניים..
חשוב להמשיך ולתרום באהבה לחברה טובה יותר כפי שחונכנו ועשינו בשירות הצבאי/ביטחוני.
עם זאת, ניתן גם להתיידד (בהדרגה) עם כסף להרוויח, להתפתח,לצמוח, לעזור לילדים ואפילו להחזיר את חלקו כתרומה לקהילה.
(גם מצווה וגם הוצאה מוכרת.. 🙂

בברכת "פרגן, תרוויח"