הקצב בצבא ובאזרחות

בצה"ל הורגלנו ללו"ז מטורף "מהיום לאתמול"
באזרחות ,במיוחד במוסדות ממשלתיים/ ציבוריים/עמותות, הקצב איטי יותר וכל ניסיון "להעלות הילוך" יכול להיתקל בהתנגדות.

סיפור אמיתי להמחשה (והיו עוד רבים אחרים)
רס"ן ש' התקבל למשרד החינוך לפני 4 שנים ונקרא לאחר 3 שבועות לראש האגף
"תשמע ש', אני מאד מעריך את המוטיבציה שלך אבל אתה גורם לעמיתים שלך אי נוחות".
ש'-
מופתע ומאוכזב, החליט לעזוב!
מאז ועד היום הוא איש שיווק בנדל"ן מאד מצליח והקצב שלו עוזר לו להגדיל את ההכנסה.
=
לא שיש פתרון קסם!!
אבל צריך להיות מודעים להבדלי הקצבים בין צה"ל למרבית הארגונים ולהפעיל "שום שכל" והתאמות מצב.
עם זאת , בשוק הפרטי/כעצמאי זה יכול להוות יתרון.


דוגמאות למקרים נוספים שתפגשו באזרחות :
בחיפוש עבודה –
מהרגע שאתה מגיע לראיון עד שעונים לך (אם בכלל) זה ימים ולעיתים שבועות.
ולאחר שהתקבלת "נבהלים" שאר העובדים מהקצב וההשקעה כי אתה מרים להם רף גבוה.
ואז יותר מרומזים לך להאט קצב ומהר

בעולם העסקי –
אתה מגיש הצעה עסקית בוחנים, חופרים ואם כבר מחליטים שכן – יש סבב חתימות ועוד הבהרות עד שיוצא לך ה"קישקע"..

בעולם האזרחי-
עומדים בתורים ולא מבינים מה מפריע לך ששניים מתוך שני פקידים יוצאים יחד להפסקה..

ובכן מה עושים?
"משחררים" ולומדים להתאים קצבים
או פונים לעסק משלכם שם את תקבעו את הקצב,