האם כדאי לי להיות גימלאי, שכיר ועצמאי?

האם כדאי לי להיות גימלאי, שכיר ועצמאי?
(בעקבות שיחה עם פורש היום נזכרתי בהליך הפרישה שלי).

כשנתיים לפני הפרישה החלטתי עקרונית כי איני מעוניין להיות שכיר .
נרשמתי לקורס "יזמות וחשיבה עסקית" בבאר שבע.
כך על ציר הזמן פרשתי ב30/4 וכבר ב1/6 הקמתי עסק למרות שלא הכל היה בהיר לי,
סוג של "סינדול עצמי" שלא אתפתה להענות להצעות כשכיר.

ואז..
לעולם היו תוכניות משל עצמו (12/7 מלחמת לבנון השנייה).
הכל "קפא" וחברה טובה (שגם היא פורשת) הרימה לי להנחתה על תפקיד כשכיר -תפקיד בדרג עבודה.
הודיתי לה ושיתפתי אותה כי דרכי לעצמאות כלכלית ורק קצת מתעכבת בשל המלחמה.
"מה אכפת לך? היא מפטירה, כבר הבטחתי למנכ"ל שאני מסדרת לו מישהו שאני סומכת עליו.

המיקום היה ממש ליד ביתי, היא ביקשה ממש יפה וקפצתי לקפה.
תוך כדי שיחה עם הסמנכ"ל הוא שואל אותי שאלות , משאלות אלה אני למד שהוא מדבר על תפקיד אחר בדרג ניהול ולא דרג עבודה.
אומר עבדכם הנאמן :" לדעתי יש אי הבנה,.."
לא- אין אי הבנה הוא עונה ,באזרחות אין דש"בים (גם הוא היה פורש צה"ל) ומרחיב:
כבר גייסנו אתמול מישהי, אבל לא ביטלתי את הריאיון איתך כי ראש תחום הדרכת משאבי אנוש התפטרה.
אז חשבתי לבדוק איתך טרם שנפרסם את המשרה (מזכיר כי החברה פירגנה שכדאי להם לגייס אותי)

אני מקבל סקירה קצרה על התפקיד המוצע
מהסקירה אני מבין די מהר שאני עתיד להיחשף ל:
1. פיתוח הדרכה,.
.2 למידה של מודלים עסקיים.
3. קשר למנהלי משאבי אנוש.
מאחר וכבר הייתי בוגר "קורס חשיבה עסקית" הצלחתי לעשות "ניתוח מהיר בראש"
שני היתרונות הראשונים יהוו עבורי קפיצת מדרגה משמעותית להקמת העסק והתפתחותו.
ההכרות עם מנהלי משאבי אנוש תאפשר לי לקדם את לוח המשרות באתר בעתיד וכך לייצר winwin לכולם.

אני מבקש יומיים וחוזר עם תשובה חיובית.
1. המלחמה בעיצומה והכל מושבת.
2. יש לי הזדמנות לקדם את החזון שלי -אמנם במחיר עיכוב מסויים "בגאנט" אבל מאידך למידה מהירה יותר של הפרקטיקה.

מאחר ואני כבר מכיר את אופי האנושי ביחסים עם אזור הנוחות, "סיכמתי עם עצמי" כי אשאר שם לא יותר משנתיים ימים .
2007 -השלמתי שנת מאמץ גדולה וביטחונט עלה לאוויר תוך כדי שאני "גם וגם וגם" (לא היה פשוט)
2008 – תמו השנתיים שהענקתי לעצמי ונערכתי ליציאה מחדש לדרך.
אבל… אתם זוכרים את העולם (ההוא עם התוכניות משל עצמו)
דקה לפני :
משבר "סאב פריים" 2008 ושוב לכאורה אני יושב על "שורת תקן" שכירה שקורצת אליי מאיזור הנוחות "תישאר, תישאר".

לכאורה בחשיבה תהליכית אני מניח שהייתי דוחה עוד קצת את ההחלטה ומצדיק בדיסוננס אופנתי את ההחלטה (מלחמה, אבטלה, משק משותק, חסכונות מתרסקים)
אבל מאחר וכמו שציינתי למדתי בקורס טרם הפרישה לפעול "בחשיבה תוצאתית" -הודיתי למעסיקה ויצאתי לדרכי.

בדיעבד
העזיבה בשיא משבר (ראה גם ערך 2020) אפשרה לי להיות במקום הנכון כדי לזהות את כל "רסיסי ההזדמנויות" שריחפו באויר ולרתום אותם לטובת שיפצור וליטוש התשתיות ליום הפקודה.
מילים אחרות: חובה להכיר את הואדי אבל את התמונה המלאה ניתן לראות רק מפסגת ההר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

פוסטים נוספים

×