"הקצב הזה פשוט מתסכל"

אחד הדברים שמפתיע פורשים רבים מצה"ל הוא קצב האזרחות..
בצבא מחליטים ..מבצעים ולרוב בקצב של היום למחר (בפרשנות הרחבה שלו). אבל שפורשים:

בחיפוש עבודה –
מהרגע שאתה מגיע לראיון עד שעונים לך (אם בכלל) זה ימים ולעתים שבועות.
ולאחר שהתקבלת "נבהלים" שאר העובדים מהקצב וההשקעה כי אתה מרים להם רף גבוה.
ואז יותר מרומזים לך להאט קצב ומהר

בעולם העסקי –
אתה מגיש הצעה עסקית בוחנים, חופרים ואם כבר מחליטים שכן – יש סבב חתימות ועוד הבהרות עד שיוצא לך ה"קישקע"..

בעולם האזרחי-
עומדים בתורים ולא מבינים מה מפריע לך ששניים מתוך שני פקידים יוצאים יחד להפסקה..

אז מה עושים?
דפ"א א- "מניינה" בוחרים להאט ולהתאים עצמינו לקצב אחר (אולי בכלל הוא הוא הקצב הנכון בחיים ולא מה שהורגלנו אליו בצבא).
דפ"א ב- מחליטים דוןקא להאיץ ולהקים אימפריה משלכם בה אתם תקבעו את הקצב.
ג. אופציה נוספת היא "ההגשה להנחתה".

מילים אחרות: ללעוס הכל ולהכין "נייר עמדה" מפורט עם כל הדפ"אות ..
או להביא מראש ניירת עודפת שגם למנהלים עצלנים יהא נוח וקל להחליט לטובתכם..

ולמה אני מציין זאת כאן ועכשיו?
כי השבוע שמעתי את האכזבה הזו ב"מיקבץ" לפחות מ3 פורשים אז חשבתי שנכון לשתף..
יומקסים