בעשור האחרון התגברה הגישה של "טובים השניים" גם בעולם העסקי.
סיבות רבות הובילו לכך : משאבים מוגבלים, בידול והתמחות שהצריכו "מיומנויות משלימות", חלוקת סיכונים, רצון לאיזון קריירה משפחה ועוד.
כיום קיימים 2 סוגים עיקריים של שותפיות.
א. שותף לעסק (בע"מ או מורשה משותף)
ב. שותף לעסקים (קבוצה עסקית הכוללת מספר יישות נפרדות מבחינת רשויות המס המעניקות פתרון מלא ללקוח)
כמו בזוגיות. ברוב המקרים ההתאהבות, התקווה, הסערה והחיוניות בעת הקמת עסק מתחילים את הדרך ללא "הסכם ממון" ואז לעיתים ששותפויות מגיעות לפרקן הפרידה הופכת טעונה ומורכבת.
*
ההורים לילדים בוגרים יודעים כי קשה לבוא לזוג צעיר ולהסביר להם למה צריך הסכם ממון כאשר הם מאוהבים מעל הראש ובטוחים בנצח.
כך גם ל"זוג צעיר בעסקים".
*
אז למי שנמצאים שם, מאוהבים בתחילת השותפות העסקית ולא רוצים לעסוק ב"הסכמי ממון" .
טוב יעשו אם יאמצו פתרון פשוט מראש שנלקח מתורת המשחקים .
במבי (BMBY- BUY ME BUY YOU) – "קנה אותי או שאקנה אותך".
מילים אחרות-
בעת פרידה אחד השותפים יקבע מה לדעתו שווה השותפות מבחינת ערך כספי.
השני יחליט אם הוא קונה או מוכר.
מנגנון מובנה של "מאזן אימה" שמחייב הוגנות.
דוגמא:
נניח שאני בטוח שהשותפות שווה מיליון שח אז עינינית לדיון – מחיר המדף יהא מיליון ש"ח.
הצד השני יכול להחליט האם הוא משלם לי חצי מיליון וקונה את השותפות.
או..שהוא רוצה למכור ואז אני שקבעתי את המחיר (מיליון) אהיה חייב לשלם לו חצי מיליון גם אם דעתי השתנתה "פתאום".
בעסקים כמו גם בחיים:
א. מתאהבים
ב. יוצאים
ג. מתחתנים (חברה בע"מ) או חיים יחד (שותפים לעסקים)
ד. לכל החלטה מחיר.
ה. נפרדים/ מתגרשים.
ואז כאשר נפרדים תזכרו את "במבי" החיה המתוקה הזו כ "תמונת הניצחון" של פרידה יפה סדורה והוגנת (גם אם לא עשיתם הסכם מראש).
