שישי..לפני חגים יש תורים ארוכים בסופר ופוטנציאל לגילויי חוסר סבלנות.
מכיר תאוריות שעוסקות בסדר האקראי ותרומתו ליחסים ומשאבים.
כגון "עולם כאוטי".
כגון "היד הנעלמה".
אבל עדיין יש מקרים שרצוי שיהיה סדר גם אם יש רק חלק מהאמצעים.
*
עומד בתור , יש מיתקן מספרים,, יש כ15 איש
שואל מי מספר 36..?
דממה.
ואז ששואל שוב עונה מישהי נחמדה
"הדיגיטל לא עובד אז לא לוקחים מספרים ,פשוט תשאל מי אחרון?"
*
רעיון פשוט וזורם כאשר יש 2 אנשים
אבל כאשר לוקח בממוצע 3 דקות לאדם בתור
ויש 15 איש אזי יש לאחרונים 20-40 דקות ללכת לעשות השלמות אם אנשים היו פשוט לוקחים מספר.
*
מי שמכם שמעל גיל 40 בוודאי זוכר שהיו תורים לרופאים גם לפני שהיה דיגיטל והמספרים היוו את האסמכתא .
אז מה היה לנו כאן?
מישהו. מישהי שלקח פיקוד .
טבע.ה דפוס פעולה ראשוני.
ואז כולם עייפים תשושים בשישי בבוקר מכדי לחשוב ולשנות.
*
אז מה עושים?
אם אתם מעל 40 (וכנראה שכן)
אתם כבר יודעים שלא ניתן לתקן את העולם כל הזמן.
אבל אם הזדמן ומצאתם את עצמכם בתחילת התור- תשפיעו וקיבעו דפוס חשיבה קצת יותר אופרטיבי מזה.
*
